קשורה לאמנות

בבית אהרון כהנא שברמת גן נסגרה השבוע תערוכה קבוצתית של אמני קרמיקה שבה השתתפתי. התערוכה הציגה 21 אמנים שבעבודתם קיים מוטיב שחוזר על עצמו ועובר שינוי במהלך השנים. את התערוכה אצרה אינה ארואטי בשיתוף עם אגודת אמני הקרמיקה.  קערות פורצלן 2012. עיסוק מחודש במוטיב ישן   קערה-'לבן על לבן'. סדרה מ 2009 שבה יצרתי קערות שבהן חוט תפירה לבן מכותנה   אורית גינזבורג עבודות נוספות מהתערוכה  מרתה ריגר 'עצים'    ורדה יתום 'לרקום את התהליך'  ורדה יתום 'דיוקן על ואזה'  גילה מילר לפידות 'מזבח' נצה יפה  ורד טנדלר דיין  מאירה אונה    

כמדי שנה, גם השנה התקיים הסימפוזיון השנתי לקרמיקה בתל חי. (לכתבה קודמת על הסימפוזיון ה 15 לחץ כאן ) זהו אמנם הסימפוזיון ה 16 אך עבורי הוא רק השני. משאירה הכל מאחור ונוסעת צפונה לתל חי. נסיעה ארוכה שלאורכה משתנה הנוף בהדרגה עד לרגע התגלות החרמון המושלג... איזה נוף מדהים ועוצר נשימה. והנה כבר הגעתי. הסימפוזיון מתקיים במכללת תל חי במשך שלושה ימים שבמהלכם שלושה אמנים בינלאומיים מציגים את עבודתם בהרצאות והדגמות חיות, תוך שיחה עם הקהל. זו הזדמנות לראות אמנים בעבודה, להחשף לרעיונות חדשים, טכניקות שונות וכמובן גם   לפגוש מכרים מהתחום, להחליף דעות ורעיונות, לדון על מצב הקרמיקה בארץ ובכלל. השנה הצטרפו למדגימים גם שני אמנים ישראלים צעירים: רונן ימין והילה דרור, שהדגימו את שיטות העבודה שלהם וזכו לקהל רב ומתעניין. האמנים שהתארחו השנה בסימפוזיון הציגו צדדים שונים של עולם הקרמיקה Jonathan Garratt מציג קדרות שמשתמשת בחומרים וצורות מסורתיות. אמן שיוצר את החומר ואת הכלים שבהם הוא משתמש בעצמו   כלים בעלי צורות ודגמי עיטור מסורתיים      Tip Toland אמנית ותיקה, יוצר

מאמר ביקורת של סמדר שפי שפורסם במוסף גלריה בעיתון הארץ  בתאריך 14.8.2012 גם אני מופיעה כאן תערוכה: תכשיטים קטנים של התכלות כשעבודות הקרמיקה והחימר של "קולות באדמה" מתרחקות ממוטיבים צפויים, הן מצליחות לחדש סמדר שפי 14.08.2012 15:26 עם הרבה כוונות טובות, עם חידושים מסוימים ועם לא מעט בעיות, "קולות האדמה" היא תערוכה שיש בה עניין. שיר מלר-ימגוצ'י וענת טורבוביץ מציגות עבודות של אמנים היוצרים בקרמיקה סביב הנושא האקולוגי, מהיבט שניתן לקרוא לו רוחני, או במלותיהן שלהן, כזה "המאניש את האדמה ומבקש דרך המדיה לבטא את האמת של החומר, לקרב אותנו אל עצמנו, להאזין לאדמה". העיסוק באקולוגיה הוא כיום בלב הקונצנזוס וכאן הוא נבחן באמצעות עבודת קרמיקה, מדיום שמקופלות בו קרבה לטבע והיסטוריה ארוכה. אלא שבארץ תופסת אמנות הקרמיקה מקום משני למדי ונחשבת במידה רבה לעיסוק של חובבנים. עוד מימי ראשית היישוב נדחקו עבודת הקרמיקה והפיסול בחימר לשוליים, הרחק ממה שנחשב לאמנות גבוהה. בין הסיבות שהובילו לכך: העיסוק בחומר הזה זוהה עם התרבות הפלסטינית המקומית,

THIS POST IS FOLLOWED BY AN ENGLISH ONE IN THE END הקיץ נפלה לידי הזכות להשתתף בסדנה ייחודית בת שבועיים בגבעת חביבה. הסדנה מיועדת לקרמיקאים מקצועיים שהחומר הקרמי הוא דרך החיים שלהם. הסדנה המיוחדת מבוססת על פורמט שקיים בעולם שבו קבוצת אמנים עובדים וחיים במתחם אחד לתקופה נתונה ( RESIDENCY ). אחד המקומות האלו הוא Watershed Center for the Ceramic Art   שבו מתקיימות סדנאות כאלו ומזה כמה שנים נשלחים לשם קרמיקאים ישראליים מטעם AIDA A ssociation of Israel's decorative arts) ) לחוות את חווית המקום ואת המפגש המקצועי. לפני שנתיים הוחלט לקיים פורמט דומה כאן בארץ בגבעת חביבה בה קיימת סדנה גדולה ומאובזרת הכוללת תנורים שונים, חומרים לרוב ואין סוף אפשרויות- גן עדן לקרמיקאים, וכמובן גם אפשרות הלינה.  העבודה זה לצד זה בחללים משותפים, הלינה במקום, ההרצאות והשיחות מאפשרים התנתקות משגרת היום יום והתמקדות בתהליכי היצירה, בלמידה והתמקצעות. עבורי הייתה זו חוויה מיוחדת מאוד לעבוד לצד קרמיקאים מהשורה הראשונה בארץ ובעולם שאת שמותיהם אני מכירה מתערוכות שונות אך לא פגשתי מעולם ובטח שלא עבדתי לצידם.