תערוכות

התערוכה חיפוש קרוב הוצגה פעם נוספת במוזיאון הצילום בתל חי, בחלל גדול ומרווח שאפשר תצוגה שונה של העבודות. הפעם העבודה שלי הוצגה על קיר כשהחרסים הקטנים מסודרים בשורה, בגובה העיניים ולצד כל דיוקן מופיע ישירות על הקיר טקסט בכתב ידי, שמתאר את האישה ופועלה. חלק מהתצוגה הם המסמרים שאוחזים את החרסים, מסמרים חלודים וישנים שהיו שייכים לסבא של בעלי. לשמחתי הרבה העבודה משכה תשומת לב ואנשים עמדו וקראו את הטקסטים. מצרפת תמונות של העבודה ומהפתיחה.


הצילום של שני נחמיאס שמתייחס למקורות ההשראה שלי ליד העבודה שלי











סיפורה של רבקה ניסנוב, שעצמותיה קבורות לצד אלו של בעלה בחלקת השומר בתל חי
















במרכז- טליה טוקטלי אוצרת התערוכה (יחד עם רוני בן ארי שלא נמצאת בתמונה)משמאל מיכל קלסובסקי ואני מימין






_________________________________________________________________-


תערוכה חדשה בבית בנימיני -
אוצרות: טליה טוקטלי ורוני בן ארי ששיתוף הפעולה ביניהן היה מפרה ויצר דבר חדש ומקורי.



הסבר על התערוכה מתוך האתר של בית בנימיני:

תערוכה "חיפוש קרוב" מזמנת מפגש בין מוזיאונים, אמנות הקרמיקה ואמנות הצילום.

עבודות משתי המדיומים תוצגנה בתערוכה המציעה קשר מאתגר בין שתי שפות אמנות, שוטטות מחשבתית, אופני התבוננות חדשים וקישורים שאינם מובנים מאליהם.
המפגש בין שפות האמנות השונות – החומר הקרמי מצד אחד ויצירת דימוי מצולם מהצד האחר – נעשה בתהליך של השראה.
שלושים אמני החומר התבקשו לבחור פריט ארכיאולוגי עשוי חומר קרמי המוצג באחד מהמוזיאונים בישראל, והפריט שימש לו מקור למידה והשראה  שבסופן נוצר ה"קרוב" – יצירה חדשה עשויה חומר קרמי ובעלת משמעות ופרשנות חדשה.
כחלק מהתהליך נבחרו אמני צילום אשר הגיבו לעבודתו של אמן החומר, תגובה שמטרתה לחצור דימוי חדש המחפש את ה"קרוב".
בתערוכה "חיפוש קרוב" מוזמן הצופה  לדלג  בין עבודות עשויות חומר לבין צילומים. החלל הוא מרחב אשר בו התחוללו  שלבים שונים של תהליכי היצירה.
המתבונן עשוי לחוות עצמו כמתווך, ליצור הקשרים משלו כמו גם לעקוב אחר המהלכים שהובילו את אוצרות התערוכה לגישורים שאינם מובנים מאליהם.
המפגשים בין האמנים אפשרו הכרות אישית ,חשיפה הדדית בינתחומית שהאירו אופני התבוננות ויצירת קישורים ותרמו להפריה מאתגרת בין שתי שפות אמנות.
המפגש  לא כלל עשייה משותפת או תיעוד של שיתוף הפעולה.
היצירה בחומר היא תולדה של מגע פיסי מתמשך לבד מתקופת פרידה בה שוהה היצירה בתנור ומשנה תכונותיה, תהליך העבודה הצילומי מתרחש כאשר מוסט הרגע מתוך קו הרצף של הנראות,    הוא עוקר את הזמן מתוך עצמו ומוציא אל האור את מה שחומק ואת מה שחורג מתוך היש. המודרנה הטכנולוגית מאפשרת לסיים את  "הדבר" ליצירה.
_______________________________________
התערוכה כפי שצולמה על ידי:
העבודה שלי: אילנה יוחסין- עוסקת בנשות המשפחה שלי לדורותיהן, כנשים צעירות וכאמהות. העבודות קטנות ומשלבות ציור והדפס מונופרינט על שברי קרמיקה
מיד אחריה העבודה שמתייחסת אליה- הצילום של הצלמת שני נחמיאס.
בהמשך- כל עבודות התערוכה ושמות האמנים.



שמות האמנים (מתוך האתר של בית בנימיני): 

עירית אבא  |  טלי אמיתי-טביב, אריאלה אברהמסון  |  איתמר שמשוני, מיכל אדלר-שלו  |  מתי חלילית, זהבה אדלסבורג  |  פסי גירש, מיכל אלון  |  חנה סהר, אפרת אייל  |  עביר עטאללה, נעה ארד יאירי  |  דוד עדיקא, ליזבט ביגר  |  יאיר ברק, ענת בראל  |  טלי נבון, רונית ברנגה  |  מיכל מדנבליק, מירי ברנד  |  אתי שורץ, אילן בק  |  תמרה מסל, סיגל גבעון לשמן  |  קובי וולף, זהרה הראל |  מיכל חלבין, איילת זר שינבוים |  שני נחמיאס, יונת חמיידס  |  יובל יאירי, שולמית טייבלום-מילר  |  רמי מימון, ברק טויטו  |  ליאורה לאור, ורדה יתום  |  מאיר רקוץ', אחיה כנה |  ענבל שפריר, בוריס כץ  |  גלעד אופיר, עינת כהן  |  רונית פורת, סוזן לוטי  |  יגאל גבזה, מיה מוצ'בסקי-פרנס  |  נורית ירדן, ענת נגב  |  עינת עריף-גלנטי, רחל סטולר |  שי הלוי, עפרה עמיקם  |  גיורא שלמי, ג'קרנדה קורי  |  איתן ויתקון, מיכל קלסובסקי  |  אמירה זיאן, דורי שכטל זנגר  |  עומר מסינגר
















































______________________________________

החומר הלבן -פיסול עכשווי בפורצלן, מוזיאון וילפריד ישראל, קיבוץ הזורע
במוזיאון וילפריד ישראל שבקיבוץ הזורע, נפתחה ביום שישי האחרון תערוכה חדשה שבה מוצג השימוש העכשווי בפורצלן בקרב אמני הקרמיקה בישראל היום. העבודות מגוונות מאוד בגודל, בתוכן ובטכניקה וכן בהצגת אמנים צעירים לצד ותיקים.
המוזיאון הקטן שנבנה עוד בימין הראשונים של הקיבוץ מציג את אוסף הקבע המוקדש לאוסף מיוחד של פריטים מהמזרח הרחוק,  לצד תערוכות מתחלפות. זהו מוזיאון קטן ואינטימי שתמיד נעים להגיע אליו בשל התערוכות שמוצגות בו אך גם בשל האווירה המיוחדת של מדשאות הקיבוץ שמסביב והרקע המרשים של הר הכרמל. אם במקרה מזדמן לכם, אני ממליצה לראות את הסרט שנעשה על וילפריד ישראל ומציג את האיש ופועלו בזמן מלחמת העולם השניה עד להרצחו/הריגתו בתאונת מטוס. (קטע קטן מהסרט ניתן לראות כאן, כתבה שפורסמה בעיתון הארץ ניתן לקרוא כאן)

מתוך הקטלוג: (החומר הלבן, פיסול עכשווי בפורצלן, בהוצאת מוזיאון וילפירד ישראל, 2015)
"תערוכה זו מסמנת מגמה הולכת ומתחזקת בשנים האחרונות אצל יוצרים רבים בקרמיקה הישראלית הפונים לפורצלן כחומר ליצירה פיסולית. עדינותו, שקיפותו והלובן הבתולי שלו, מושכים אותם אליו למרות שהוא אינו קל לאילןף...
מגמה זו מעניינת במיוחד משום שהיא קוטבית לראשיתה של הקרמיקה הישראלית שחיפשה הקשרים חומריים ותרבותיים במזרח הקדום ובארכיאולוגיה הארצישראלית....."

ביום שישי 17.7.2015 התקיימה פתיחת התערוכה בנוכחות האוצרות, צוות המוזיאון, האמנים, חברים ובני המשפחה.

התערוכה  מתפרסת על פני שלושה חללים. בחלל הרביעי מתקיימת תערוכה של אמני מועצת מגידו.



אוצרות: שיר מלר ימגוצ'י, ענת טורבוביץ.
התערוכה בשיתוף עם אגודת אמני הקרמיקה בישראל.

העבודה שלי: ' אילת זר שינבוים, התנקות'


 בחלקי נפל הכבוד להיות מוצגת ליד עירית אבא, מורה אהובה שבין שאר הדברים שלמדתי ממנה, היא זו שחשפה אותי לפורצלן ולאיכויות שלו.

עירית אבא




תמרין מקרוב, יער



אתל פיסרף, ללא מילים


שחף גבעון, חולות- כד תלוי




שחף גבעון, חולות- כד פנים


כוכבית בן עזרא גולדברג, עבודת יד



עינב ברנס אליסוב, אשת חיל




גילית לוין רונן, בבילון



שרי מנולה שטמפלר, אישה חרס אישה חרסינה




ענת נגב, משט




שרון בריל, איים




ג'ין מאיר, סדרת כלים פיסוליים



עפרה קוץ, קונכיות חשופות


עירית אבא




רות שרייבר, לא עוד




רחל סטולר, רקמה תאית





עינב ברנס אליאסוב,רחם

מוריה אשכנזי רוזנבלום, תאי זכרון קורסים


ענבר פרים, מאובני פורצלן

סימה לוין, סודות קטנים






רני גילת Diaphanous


יעל עצמוני, מפות אילמות



יעל עצמוני


 תמונות מהפתיחה















______________________________________________________



הגלריה '8 ביפו' ממוקמת ברח' רבי פנחס שבמרכז שוק הפשפשים המקסים של יפו. זוהי גלריה/קאופרטיב של קרמיקאים מהמובילים בתחומםבשיא החורף עם הבטחות לסופות וגשמים, הגיע יום שישי ואיתו שמש נעימה, השוק התמלא בריחות של יום שישי ובהמולה אופיינית, בתי הקפה והמסעדות מיהרו להוציא שולחנות החוצה ולקבל את הסופ"ש. באווירה קסומה וחגיגית זו פתחתי את תערוכת היחיד הראשונה שלי. 

בתערוכה אני מציגה שתי סדרות מרכזיות :
בחלק הראשון של גוף העבודות אני יוצרת פאזל של זיכרונות המתבססים על צילומי משפחה אותם אני מציירת ומדפיסה על כלים ואובייקטים אחרים שאני יוצרת.  דרך העבודה אני בוחנת מושגים כמו זיכרון ונוסטלגיה, הדימויים שמרכיבים אותם וכיצד ואיזה תמונה היסטורית/ משפחתית/לאומית  הם יוצרים.  דרך הדימויים שאני מבודדת מתוך האלבום המשפחתי אני למעשה בוחרת איזה נרטיב לספר ולחשוף. 
בחלק השני של גוף העבודות אני משתמשת בדימויים שלקוחים מרישומים קלאסיים, דרכם אני בוחנת שאלות של מושגי יופי ורגש. ההתבוננות  ביצירות המופת של אמנים כגון לאונרדו ואחרים והעברתם למדיום הקרמי שהעבודה עליו היא יותר אינטימית מבחינתי, יוצרת שילוב  בין עולם החומר הקרמי לבין עולם הרישום/ציור שמייצגים מבחינתי שני קצוות שונים בעולם האמנות של היום, אך בעבר התקיים ביניהם קשר הדוק יותר.
השברים הם כמו אוסטרקונים שנמצאים באתרים ארכיאולוגים בהם יש סדנאות קרמיקה עתיקות, שם אפשר לעקוב אחר תהליך הלימוד של השוליות והאמנים על פי חלקי הכדים והציורים. הציור על השבר מעלה שאלה של שלם וחלק (פרגמנט), באיזו נקודה הדימוי השבור והחלקי נותן מספיק אינפורמציה לצופה ומרמז על מה שהוא היה פעם.

 



וגם עבודות למכירה מוצגות על מדפי הגלריה

לכבוד פתיחת התערוכה השקתי את כרטיסי הביקור החדשים שלי-
צד א




צד ב



תמונות מהפתיחה (עם שחף גבעון)









אשמח לשמוע תגובות

______________________________________________


--------------------------------------------------------------------------------------------------------------

תערוכת היחיד הראשונה שלי 17.11.2014



ביום שני האחרון הצגתי תערוכת יחיד לקבוצת מטיילים שהגיעה לבאר טוביה. 
את התערוכה הצגתי במועדון הבנים של המושב, שהוא למעשה חדר ההנצחה לבנים שנפלו במלחמות ישראל. החדר מטופח ונעים ושימש כבית מארח מתאים לתערוכת הפופ אפ שלי. זו הפעם הראשונה שלי שאני מציגה גוף עבודות שלם לבד ובהחלט התרגשתי למרות שהתערוכה הוקמה והורדה באותו היום (=פופ-אפ). 



בתערוכה הצגתי עבודות ציור על כלי פורצלן וחרסים, עבודות שעוסקות במשפחה שלי, ביחסים בין האנשים ובהיסטוריה שלה. (בפוסט הקודם אפשר לראות את הכתבה המצולמת מהתוכנית יצירה מקומית שמסבירה על גוף עבודות זה). החיבור לבית הבנים התאים לאופי העבודות שמדברות על היסטוריה של מקום ומשפחה ועל הנצחה אישית של אנשים אהובים.
שולחנות העץ היפים נבנו במיוחד לתערוכה על ידי רועי המוכשר שהוא גם בעלי היקר.








  ___________________________________________________

לאחרונה משהו מתעורר בבאר טוביה. לאט ובשקט מגיעות לאזור קבוצות של אנשים שסיפור המושב שלנו שמתחיל לפני יותר מ 100 שנים מעורר בהם עניין. את רוב הקבוצות מביאה לאה פופר שהיא מדריכה מנוסה ובעלת ידע רב בהיסטוריה ואמנות. לכל קבוצה היא "תופרת" מסלול שונה בהתאם לטעם הקבוצה בשיתוף עם יעל רחמלביץ הנהדרת שמקשרת ומארגנת ויוצרת את הקשרים המתאימים. המבקרים מקבלים הצצה על המקום דרך ביקור במוזיאון הארכיון של המושב שמציג את ההיסטוריה של המושב במסמכים וחפצים, פגישות עם אמנים מקומיים כמו גרשון היימן שמדבר על עבודתו,  מבקרים בגלריות כמו למשל הגלריה המדהימה של קריסטין לריהוט סקנדינבי עתיק, מבקרים אצל יצרני מזון בוטיק  כמו למשל משק העזים של משפחת שמואלי, מבקרים במקומות היסטוריים מעניינים ועוד ועוד. 
____________________________________________________-

תערוכה בבית אהרון כהנא 9.11.2013

כחול לבן עכשיו

אוצרת אינה ארואטי
התערוכה בשיתוף עם אגודת אמני הקרמיקה

העבודה שלי בכניסה לתערוכה מוצבת על מדף זכוכית 

ריקי מנור- הלובן הטהור של הקצף 

איריס וגבי מורג- בקבוקי בתי מרקחת

יעל נובק- כחול לבן /עכשיו

ענבר פרים- ללא כותרת 2013
הצילום ממש לא מחמיא לעבודה המקסימה הזו


מיכל גלאון- ירח 

עדנה רענן- כחול לבן- עכשיו 

נעמה רוזנפלד- תצורה

לאה שבס- ספירלות מעל

חוה צ. קאופמן- ללא כותרת

אירית אורפז- ברבי

ושוב העבודה שלי מזוית אחרת


נחמה קופרשטיין- שירה על כלי 

רונית זהר- שיפצורים 

ענת בראל-גרעין מקומי 

מיכל אדלר שלו- אובליסק 

גילה מילר לפידות- מפלס הכחול

ג'נט ג'ינו- ישראל 2013 


עמיאלה רונקן- מציאות שוחקת

אסתר ברק- ללא כותרת 

רות שרייבר- אודות רועי קליין

הוסף כיתוב
 ועוד מבט על העבודה שלי


מאירה אונא- כחול לבן רבותי 
_________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________


תערוכה בבית אהרון כהנא, רמת גן, דצמבר 2012


בבית אהרון כהנא שברמת גן נסגרה השבוע תערוכה קבוצתית של אמני קרמיקה שבה השתתפתי. התערוכה הציגה 21 אמנים שבעבודתם קיים מוטיב שחוזר על עצמו ועובר שינוי במהלך השנים.

את התערוכה אצרה אינה ארואטי בשיתוף עם אגודת אמני הקרמיקה.



קערות פורצלן 2012. עיסוק מחודש במוטיב ישן

קערה-'לבן על לבן'. סדרה מ 2009 שבה יצרתי קערות שבהן חוט תפירה לבן מכותנה




אורית גינזבורג
עבודות נוספות מהתערוכה

מרתה ריגר 'עצים'


ורדה יתום 'לרקום את התהליך'



ורדה יתום 'דיוקן על ואזה'




גילה מילר לפידות 'מזבח'
נצה יפה


ורד טנדלר דיין



מאירה אונה






____________________________________________________


תערוכה בקיבוץ הזורע


בקיבוץ הזורע נמצא מוזיאון קטן ומקסים- מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות המזרח. המוזיאון מציג תערוכת קבע עם פריטי אמנות מהמזרח הרחוק מהאוסף של וילפריד ישראל וכן תערוכות מתחלפות של אמנים מהארץ ומהעולם.
כרגע מוצגת במוזיאון תערוכה בשם 'קולות האדמה', שאוצרות שיר מלר ימגוצ'י וענת טורבוביץ. התערוכה שנעשתה בשיתוף עם אגודת הקרמקיאים, מתמקדת בעולם החומר והיחס שלו לאדמה שממנה הוא בא. בתערוכה משתתפים אמני קרמיקה שונים שמתייחסים לאדמה ותחלואיה בצורות שונות.

טקסט מתוך האתר:

"תערוכה זו מציגה עבודות של אמנים היוצרים בחומר ומתייחסים לאדמה מתוך הקשבה למצבה בעידן הנוכחי. האיכויות והיופי שטמונים בחומר נגלים לעיני האמנים שבוחרים ליצור בו כיום כמו עבר. אך האדמה שממנה מגיע החומר עברה תהפוכות רבות ששינו את פניה. בעשורים האחרונים גוברת המודעות לנזק הסביבתי וגם האמנות מתפקדת כסייסמוגרף הקולט את מצוקות העיתים ומתריע על סכנות מתקרבות." (לקריאה של המשך הטקסט ניתן להיכנס לאתר בקישור שלמעלה)

העבודה שלי בתערוכה:


זהו פרט אחד מתוך מספר חרסים שעומדים על מדף זכוכית. בכל חרס נובט צמח אחר בתוך חומר לבן לא שרוף.
העבודה שלי היא מעין מעבדת ניסוי- הרעיון מאחורי העבודה היה לבדוק אם החומר שאנו מכירים כחומר שימושי/אמנותי עקר ומת יכול גם להצמיח בתוכו חיים.
עבודות נוספות מהתערוכה ניתן לראות באתר המוזיאון.
****************************************************
תערוכה בפינלנד

טוב. אז אם שברתם את השיניים בכותרת , אז לא נורא- אתם לא לבד. זה שם של מקום בפינלנד, ליתר דיוק, מרכז אומנויות, שבו עבודות שלי מוצגות כרגע במסגרת תערוכה קבוצתית של אמנים ישראלים ופינים.
הפרויקט הוא של קבוצת אמנים בשם 'ולא הצלחתי להגיד' שבראשה עמילי גלבמן האנרגטית.
נושא התערוכה הוא פרקים ביומן, זכרונות ישנים ואישיים, שבאים לידי ביטוי באופן חזותי.
העבודה שאני בחרתי להציג נקראת 'אחיות' והיא מורכבת מארבעה ציורים על חרסים שבורים. על כל חרס בנפרד מצוייר פה מחייך ועל החרס הרביעי מצויירת עין צופייה.




ניתן לראות את הקטלוגים של תערוכות קודמות של הפרויקט וגם של התערוכה שבה אני משתתפת ב אתר הקבוצה.


עבודות נוספות:
נשיקה

דיוקן עצמי

ריקוד

לחיים



ובאותו עניין- כתבה שהתפרסמה עלי באתר המועצה של באר טוביה

אמנית קרמיקה מבאר טוביה
השתתפה בתערוכה בפינלנד
תאריך: , 10/08/2011 יניב אוחנה
התערוכה שיקפה מפגש ודיאלוג בין אמנים מישראל ומפינלנד.
איילת זר, תושבת המועצה, הציגה את עבודתה "אחיות" ובה ארבעה ציורים על חתיכות חרס
בחודש יולי האחרון הציגה אמנית הקרמיקה, איילת זר, את יצירותיה בתערוכה שהתקיימה בפינלנד ושמה "להשאיר את האור פתוח". מטרת התערוכה הייתה לשאוב השראה אמנותית בין תרבויות שונות ורחוקות, כמו ישראל ופינלנד. הנושא שעמד במרכז התערוכה עסק בזהות וזיכרון.
איילת זר ממושב באר טוביה, הציגה בתערוכה את עבודתה "אחיות", במסגרתה הוצגו ארבעה ציורים בצבעי שמן על חתיכות חרס. היצירות משלבות את שני התחומים בעבודתה של זר, ציור ופיסול קרמי.

"התערוכה הייתה הצלחה והגיע קהל מקומי רב" מספרת זר "יש חשיבות גדולה בהשתתפות בתערוכה בינלאומית שמציגה את העשייה בישראל מכיוונים שונים ולא רק מה ששומעים עלינו בהקשרים פוליטיים. למעשה כל פעילות כזו היא יחסי ציבור חיוביים עבורנו ומאפשרת לעולם להכיר את האנשים הפרטיים ואת העשייה בארץ".

אילת זר היא בוגרת המדרשה לאמנות בית ברל ובעלת תואר שני בתולדות האמנות וB.E.D בחינוך לאמנות. היא בעלת סטודיו וגלריה לקרמיקה במושב באר טוביה שם היא יוצרת כלים שימושיים, אהילים, אריחים, פסלים ואף מעבירה סדנאות למבוגרים.

2 comments:

  1. כול הכבוד ...למורה שלמדתי ממנה המון..
    לא סתם את ראויה להערכה...
    שיהיה המשך עשייה ושגשוג ...

    מטל עקיבא.

    השבמחק
  2. תודה טל יקירתי. שמחה לשמוע ממך. שנה טובה

    השבמחק

אשמח לשמוע את דעתך