קשורה לאמנות

הפוסט הזה מוקדש ל Akio Takamori אקיו הוא אמן קרמיקה יפני במוצאו שהגיע לארצות הברית ללמוד אמנות ונשאר שם מאז. הוא מפסל דמויות ריאליסטיות בסגנון שונה וייחודי לו. הוא בונה את הפסלים שלו בטכניקת חוליות, כך שהם נבנים חלולים, בשונה מטכניקות פיסול בחומר שבהן בונים את הפסל מלא ואחר כך מרוקנים אותו, או על קונסטרוקציה. שיווי המשקל נבנה עם הפסל, והדמויות העומדות שלו מרשימות ביכולת שלהן לעמוד יציבות ללא תמיכה. אקיו יוצר פרטים כלליים בפסל ואחר כך למעשה רושם על הפסל בשכבות על שכבות. הוא מספר כי הוא שורף כל עבודה שלו מספר רב של פעמים עד שהוא מגיע לתוצאה הרצויה לו מבחינה צבעונית. הוא משתמש באנדרגלייזים לקבלת גוונים והצללות והקו שלו מזכיר מאוד קליגרפיה יפנית בחופשיות שלו אך יחד עם זאת בשליטה המלאה. בהרצאה שהוא נתן הוא הראה מקורות השראה מפיסול קלאסי מערבי ומציורים ופסלים יפנים וסיניים. מה שהופך אותו לאמן בעיני, הוא שהוא לא נשאר ברמת החומר ועיצוב הצורה אלא בונה מיצבים של דמויות בעלות משמעויות ורעיונות. הוא מתקשר עם אמנות מערבית ויפנית ויוצר שילובים מעניינים ביניהן, כמו כן הוא משלב בעבודותיו צילום עם פיס...

השנה החלטתי להצטרף לקבוצה של קרמיקאים ותיקים ומנוסים שמגיעים פעם בחודש ביום שישי לבית בנימיני לעבוד ביחד ולקבל השראה מעירית אבא- קדרית , אמנית ומורה. עירית מובילה אותנו בשבילים לא מוכרים באמצעות הדגמות, תרגילים, התנסות ושיעורי בית. עבורי זהו שיעור מעניין ומחזק. עירית מדברת על השינוי שעברה כאשר החליטה לנסות דברים חדשים, על הקיבעון של קדרים לעשות דברים בדיוק כפי שלמדו ומעודדת אותנו, תלמידיה, לנסות ולהעיז. אחת הבעיות של הקרמיקה זה הצד הטכנולוגי המתסכל לעיתים. מי שאין לו את הצד הזה מרגיש לעיתים חוסר גדול. הרכבה של חומרים, צבעים, גלזורות, טמפרטורות של שריפה נמוכה, גבוהה, שלישית, סדקים לא צפויים בכלי ועוד בעיות שצצות תוך כדי עבודה- לעיתים סתם ולעיתים כי משהו בדרך היה לא נכון. עירית משחררת מהנושא הזה ולי זה מתאים בדיוק כי בלאו הכי לא הייתי שם אף פעם. מכיוון שלא למדתי אף פעם את הצד הטכנולוגי באופן מסודר, צברתי ידע רב במהלך השנים בדרכים שונות, אבל העקרון הוא שמכיוון שלא ידעתי שאסור, מבחינתי היה מותר. החיסרון הפך לסוג של יתרון. כמובן שאני לא אומרת שזה רק יתרון, ברור שמדי פעם חסר לי מאוד הצד הט...