קשורה לאמנות

כמדי שנה, גם השנה התקיים הסימפוזיון השנתי לקרמיקה בתל חי. (לכתבה קודמת על הסימפוזיון ה 15 לחץ כאן ) זהו אמנם הסימפוזיון ה 16 אך עבורי הוא רק השני. משאירה הכל מאחור ונוסעת צפונה לתל חי. נסיעה ארוכה שלאורכה משתנה הנוף בהדרגה עד לרגע התגלות החרמון המושלג... איזה נוף מדהים ועוצר נשימה. והנה כבר הגעתי. הסימפוזיון מתקיים במכללת תל חי במשך שלושה ימים שבמהלכם שלושה אמנים בינלאומיים מציגים את עבודתם בהרצאות והדגמות חיות, תוך שיחה עם הקהל. זו הזדמנות לראות אמנים בעבודה, להחשף לרעיונות חדשים, טכניקות שונות וכמובן גם   לפגוש מכרים מהתחום, להחליף דעות ורעיונות, לדון על מצב הקרמיקה בארץ ובכלל. השנה הצטרפו למדגימים גם שני אמנים ישראלים צעירים: רונן ימין והילה דרור, שהדגימו את שיטות העבודה שלהם וזכו לקהל רב ומתעניין. האמנים שהתארחו השנה בסימפוזיון הציגו צדדים שונים של עולם הקרמיקה Jonathan Garratt מציג קדרות שמשתמשת בחומרים וצורות מסורתיות. אמן שיוצר את החומר ואת הכלים שבהם הוא משתמש בעצמו   כלים בעלי צורות ודגמי עיטור מסורתיים      Tip T...

הפוסט הזה מוקדש ל Akio Takamori אקיו הוא אמן קרמיקה יפני במוצאו שהגיע לארצות הברית ללמוד אמנות ונשאר שם מאז. הוא מפסל דמויות ריאליסטיות בסגנון שונה וייחודי לו. הוא בונה את הפסלים שלו בטכניקת חוליות, כך שהם נבנים חלולים, בשונה מטכניקות פיסול בחומר שבהן בונים את הפסל מלא ואחר כך מרוקנים אותו, או על קונסטרוקציה. שיווי המשקל נבנה עם הפסל, והדמויות העומדות שלו מרשימות ביכולת שלהן לעמוד יציבות ללא תמיכה. אקיו יוצר פרטים כלליים בפסל ואחר כך למעשה רושם על הפסל בשכבות על שכבות. הוא מספר כי הוא שורף כל עבודה שלו מספר רב של פעמים עד שהוא מגיע לתוצאה הרצויה לו מבחינה צבעונית. הוא משתמש באנדרגלייזים לקבלת גוונים והצללות והקו שלו מזכיר מאוד קליגרפיה יפנית בחופשיות שלו אך יחד עם זאת בשליטה המלאה. בהרצאה שהוא נתן הוא הראה מקורות השראה מפיסול קלאסי מערבי ומציורים ופסלים יפנים וסיניים. מה שהופך אותו לאמן בעיני, הוא שהוא לא נשאר ברמת החומר ועיצוב הצורה אלא בונה מיצבים של דמויות בעלות משמעויות ורעיונות. הוא מתקשר עם אמנות מערבית ויפנית ויוצר שילובים מעניינים ביניהן, כמו כן הוא משלב בעבודותיו צילום עם פיס...