קשורה לאמנות

בפוסט זה אתן בעיקר לתמונות לדבר אבל בכל זאת... אי אפשר בלי כמה מילות פתיחה. לאורך הסימפוזיון צלמתי שלבים שונים בעבודתה המדהימה של טיפ טולנד Tip Toland  שאותם אראה כאן. טיפ היא אישה מרשימה שנראה שהיא לא מפסלת אלא ממש רוקדת עם הפסל שלה. הבעות עולות ומתחלפות בקלות מתחת לידיה המיומנות כשרגע אחד הדימוי הוא של אדם צעיר ופתאום זקן, פעם מחייך ופעם רציני. במצגת השיקופיות ניתן היה להתרשם מהרפרטואר המפואר של דמויות שטיפ פיסלה לאורך הקריירה הארוכה שלה וכן משיטות העבודה בהתמודדות עם קונסטרוקציות מתוחכמות שתומכות בפסלי ענק. בסרט שצולם בבית בנימיני ניתן לראות את תהליך העבודה על מודל קטן של הפסל שעליו עבדה בתל חי וכן את תכנון הקונסטרוקציה. עיצוב הראש והבסיס כשבפנים קונסטרוקציה מצינורות אי אפשר שלא להתרשם מהחיוניות האדם הצעיר והמעוצב הופך למבוגר ומלא יותר הוספת האוזן  

הפוסט הזה מוקדש ל Akio Takamori אקיו הוא אמן קרמיקה יפני במוצאו שהגיע לארצות הברית ללמוד אמנות ונשאר שם מאז. הוא מפסל דמויות ריאליסטיות בסגנון שונה וייחודי לו. הוא בונה את הפסלים שלו בטכניקת חוליות, כך שהם נבנים חלולים, בשונה מטכניקות פיסול בחומר שבהן בונים את הפסל מלא ואחר כך מרוקנים אותו, או על קונסטרוקציה. שיווי המשקל נבנה עם הפסל, והדמויות העומדות שלו מרשימות ביכולת שלהן לעמוד יציבות ללא תמיכה. אקיו יוצר פרטים כלליים בפסל ואחר כך למעשה רושם על הפסל בשכבות על שכבות. הוא מספר כי הוא שורף כל עבודה שלו מספר רב של פעמים עד שהוא מגיע לתוצאה הרצויה לו מבחינה צבעונית. הוא משתמש באנדרגלייזים לקבלת גוונים והצללות והקו שלו מזכיר מאוד קליגרפיה יפנית בחופשיות שלו אך יחד עם זאת בשליטה המלאה. בהרצאה שהוא נתן הוא הראה מקורות השראה מפיסול קלאסי מערבי ומציורים ופסלים יפנים וסיניים. מה שהופך אותו לאמן בעיני, הוא שהוא לא נשאר ברמת החומר ועיצוב הצורה אלא בונה מיצבים של דמויות בעלות משמעויות ורעיונות. הוא מתקשר עם אמנות מערבית ויפנית ויוצר שילובים מעניינים ביניהן, כמו כן הוא משלב בעבודותיו צילום עם פיס...