קשורה לאמנות

הגלריה '8 ביפו' ממוקמת ברח' רבי פנחס שבמרכז שוק הפשפשים המקסים של יפו. זוהי גלריה/קאופרטיב של קרמיקאים מהמובילים בתחומם . בשיא החורף עם הבטחות לסופות וגשמים, הגיע יום שישי ואיתו שמש נעימה, השוק התמלא בריחות של יום שישי ובהמולה אופיינית, בתי הקפה והמסעדות מיהרו להוציא שולחנות החוצה ולקבל את הסופ"ש. באווירה קסומה וחגיגית זו פתחתי את תערוכת היחיד הראשונה שלי.  בתערוכה אני מציגה שתי סדרות מרכזיות : בחלק הראשון של גוף העבודות אני יוצרת פאזל של זיכרונות המתבססים על צילומי משפחה אותם אני מציירת ומדפיסה על כלים ואובייקטים אחרים שאני יוצרת.  דרך העבודה אני בוחנת מושגים כמו זיכרון ונוסטלגיה, הדימויים שמרכיבים אותם וכיצד ואיזה תמונה היסטורית/ משפחתית/לאומית  הם יוצרים.  דרך הדימויים שאני מבודדת מתוך האלבום המשפחתי אני למעשה בוחרת איזה נרטיב לספר ולחשוף.  בחלק השני של גוף העבודות אני משתמשת בדימויים שלקוחים מרישומים קלאסיים, דרכם אני בוחנת שאלות של מושגי יופי ורגש. ההתבוננות  ביצירות המופת של אמנים כגון לאונרדו ואחרים והעברתם למדיום הקרמי שהעבודה עליו...

ביום שני האחרון הצגתי תערוכת יחיד לקבוצת מטיילים שהגיעה לבאר טוביה.  את התערוכה הצגתי במועדון הבנים של המושב, שהוא למעשה חדר ההנצחה לבנים שנפלו במלחמות ישראל. החדר מטופח ונעים ושימש כבית מארח מתאים לתערוכת הפופ אפ שלי. זו הפעם הראשונה שלי שאני מציגה גוף עבודות שלם לבד ובהחלט התרגשתי למרות שהתערוכה הוקמה והורדה באותו היום (=פופ-אפ).  בתערוכה הצגתי עבודות ציור על כלי פורצלן וחרסים, עבודות שעוסקות במשפחה שלי, ביחסים בין האנשים ובהיסטוריה שלה. ( בפוסט הקודם אפשר לראות את הכתבה המצולמת מהתוכנית יצירה מקומית שמסבירה על גוף עבודות זה). החיבור לבית הבנים התאים לאופי העבודות שמדברות על היסטוריה של מקום ומשפחה ועל הנצחה אישית של אנשים אהובים. שולחנות העץ היפים נבנו במיוחד לתערוכה על ידי רועי המוכשר שהוא גם בעלי היקר.     ___________________________________________________ לאחרונה משהו מתעורר בבאר טוביה. לאט ובשקט מגיעות לאזור קבוצות של אנשים שסיפור המושב שלנו שמתחיל לפני יותר מ 100 שנים מעורר בהם עניין. את רוב הקבוצות מביאה לאה פופר ...

לפני כמה זמן התקשרו אלי להזמין אותי לתכנית יצירה מקומית. התגובה הראשונה שלי הייתה: "את עובדת עלי ?"  ורק כשהבנתי שמי שמולי אכן רצינית ואחרי התלבטויות רבות, החלטתי ללכת על זה. "ללכת על זה" זה אומר לקום בחמש בבוקר ולשים פעמי לקרית שמונה הרחוקה כדי להיות באולפני הצילום ב 8.30 בבוקר. נכנסתי לאוטו, הדלקתי לי את הרדיו ויצאתי לדרך הארוכה והיפה צפונה. ערפילי בוקר עוד עוטפים את השדות הרעננים והנוף משתנה מול עיני. איזו דרך מדהימה. באולפן קיבל את פני צוות נעים ומיומן, כולל המנחה טל מן שהשיחה איתה במהלך הראיון היתה נעימה מאוד. התרגשתי מאוד. מרוב התרגשות לא סיפרתי לאף אחד כמעט מתי משודרת התוכנית מכיוון שלא ידעתי איך יצא הראיון ומה מפלס הפדיחות. בכל מקרה ובאופן ספונטני לגמרי בשבת בבוקר שבה הוקרנה התוכנית התקבץ לו קהל קטן בסלון הבית, כולם יושבים ומצפים לראיון.  אני חושבת שיצא די מוצלח. מה דעתך?

כחול לבן עכשיו תערוכה בבית אהרון כהנא 9.11.2013 אוצרת אינה ארואטי התערוכה בשיתוף עם אגודת אמני הקרמיקה  העבודה שלי בכניסה לתערוכה מוצבת על מדף זכוכית ריקי מנור- הלובן הטהור של הקצף   איריס וגבי מורג- בקבוקי בתי מרקחת יעל נובק- כחול לבן /עכשיו ענבר פרים- ללא כותרת 2013 הצילום ממש לא מחמיא לעבודה המקסימה הזו מיכל גלאון- ירח   עדנה רענן- כחול לבן- עכשיו   נעמה רוזנפלד- תצורה לאה שבס- ספירלות מעל חוה צ. קאופמן- ללא כותרת אירית אורפז- ברבי ושוב העבודה שלי מזוית אחרת נחמה קופרשטיין- שירה על כלי   רונית זהר- שיפצורים   ענת בראל-גרעין מקומי   מיכל אדלר שלו- אובליסק   גילה מילר לפידות- מפלס הכחול ג'נט ג'ינו- ישראל 2013   עמיאלה רונקן- מציאות שוחקת אסתר ברק- ללא כותרת   רות שרייבר- אודות רועי קליין הוסף כיתוב  ועוד מבט על העבודה שלי מאירה אונא- כחול לבן רבותי

בפוסט זה אתן בעיקר לתמונות לדבר אבל בכל זאת... אי אפשר בלי כמה מילות פתיחה. לאורך הסימפוזיון צלמתי שלבים שונים בעבודתה המדהימה של טיפ טולנד Tip Toland  שאותם אראה כאן. טיפ היא אישה מרשימה שנראה שהיא לא מפסלת אלא ממש רוקדת עם הפסל שלה. הבעות עולות ומתחלפות בקלות מתחת לידיה המיומנות כשרגע אחד הדימוי הוא של אדם צעיר ופתאום זקן, פעם מחייך ופעם רציני. במצגת השיקופיות ניתן היה להתרשם מהרפרטואר המפואר של דמויות שטיפ פיסלה לאורך הקריירה הארוכה שלה וכן משיטות העבודה בהתמודדות עם קונסטרוקציות מתוחכמות שתומכות בפסלי ענק. בסרט שצולם בבית בנימיני ניתן לראות את תהליך העבודה על מודל קטן של הפסל שעליו עבדה בתל חי וכן את תכנון הקונסטרוקציה. עיצוב הראש והבסיס כשבפנים קונסטרוקציה מצינורות אי אפשר שלא להתרשם מהחיוניות האדם הצעיר והמעוצב הופך למבוגר ומלא יותר הוספת האוזן