דילוג לתוכן הראשי

תערוכות קודמות בגלריה הירוקה

מאז הקמת הגלריה הירוקה במרץ 2009 אצרתי בה מספר תערוכות. בכל תערוכה באה לידי ביטוי סוגיה אחרת בנושא הסביבה מתוך כוונה לחזק ולהעשיר את המסרים שמועברים בצוללת הירוקה וכמובן ליצור את החיבור המתבקש בין איכות סביבה ואמנות. הטקסטים שליוו כל תערוכה מצורפים בהמשך (אחרי התמונות)

תערוכה ראשונה: פרטי פרטים 
אפרת פלג- מקשי מקלדת
יוכי נגב- קרעי עיתונים
גיא לוגשי- דיסקיות ברקס וכפתורים



יוכי נגב




אפרת פלג
גיא לוגשי




גיא לוגשי









תערוכה שניה: CRYSTAL GARDEN 002
הילה עמרם - אובייקטים וצילומים

                                                       





תערוכה שלישית: מגדיר חרקים
ניר אוחיון- תבליט מצופה בפנימיות משומשות
שולמית אשכנזי- עיפרון ופחם על נייר



שולמית אשכנזי
 
ניר אוחיון


הטקסטים שליוו את התערוכות:

תערוכה 1: פרטי פרטים
יוכי נגב, אפרת פלג, גיא לוגשי


נושאי איכות הסביבה ושמירתה מקיפים אותנו מכל עבר בשנים האחרונות והופכים דחופים ככל שאנו מבינים את ממדי השפעתנו על העולם בו אנו חיים.

השמירה על הקיים וניצול פסולת הופכת לדרך חיים של אנשים רבים וביניהם גם אמנים. למעשה, בעולם האמנות כבר שנים רבות 'ממחזרים' חומרים, אם מתוך אידיאולוגיה אמנותית או מתוך אידיאולוגיה חברתית-אקולוגית. קרשים וקרטונים משומשים כמצע לציור, חלקי מתכות חלודים שמתחברים לפסל, ואפילו מגזינים שהופכים לכיסא מעוצב, הם רק דוגמאות בודדות של השימוש החוזר באמנות ובעיצוב בעשרות השנים האחרונות.

שני מכנים משותפים נמצאים ביסוד התערוכה 'פרטי פרטים', הראשונה בסדרת תערוכות בנושאי סביבה. המכנה הראשון הוא 'מיחזור': כל אחד מהאמנים משתמש בחומרים שהיו בשימוש במקום אחר ולמטרה אחרת: כפתורים, עיתונים, מקלדת מחשב וחלקי מכוניות.

המכנה השני המשותף לאמנים בתערוכה הוא עבודת הנמלים הסיזיפית והדקדקנית , שנמצאת בטכניקה של העבודות: יוכי נגב קורעת ומדביקה מחדש- יוצרת שדות של צבע ומרקם. אפרת פלג מפרקת מקלדות ישנות ומרכיבה מהם ציורים/תבליטים כשחלקי המקלדת משמשים כנקודות צבע בלבד. גיא לוגשי מחבר כפתור אל כפתור ויוצר את פרצופו של מאו דזה דונג. כמו בפסיפס, נראה שכל פרט לעצמו הוא חסר ערך וזהות אישית. רק החיבור שלו עם פרטים אחרים חסרי חשיבות כמוהו, יוצר עבודה חדשה ומעניינת שהופכת בעבודת נמלים לעבודת אמנות.



תערוכה 2: Crystal Garden 002*
קריסטל גרדן 002
הילה עמרם

כניסה לחלל התצוגה של הילה עמרם בגלריה הירוקה דומה לכניסה למוזיאון טבע: ויטרינות קטנות ובתוכן חיות מיניאטוריות משונות למראה ומולן צילומי תקריב של חיות אקזוטיות. החיות העדינות של עמרם, ספק מציאותיות ספק דמיוניות, הן יצורי כלאיים מוזרים. במבט ראשון הן מוכרות אך מבט שני יחשוף בפנינו את הפנטזיה ואת העיוות.

העבודה של עמרם היא מוקפדת ומדויקת, מדעית כמעט. היא משתמשת בחומרים טבעיים ומחברת אותם באופן טבעי ולא מאולץ אל הפלסטיק שהוא תוצר של פס ייצור המוני. את החומרים היא מלקטת מהסביבה הקרובה לה: אוספים שונים שנאספים עם השנים, חלקי צמחים, אבנים, מינרלים, ענפים, אצטרובלים אותם היא קושרת או מצמידה לחיות הפלסטיק ללא שימוש בדבק. חיות הפלסטיק ששייכות לעולם הייצור ההמוני -made in china- חוזרות להיות ייחודיות ויחידניות לאחר הטיפול המסור של הילה ומשאירות את הצופה עם התפעלות מיופיין אך ללא תשובות חד משמעיות לגבי מהותן. המוטציות שנוצרות מהחיבורים הנ"ל עוסקות בניגודים בין טבעי ומלאכותי, טבע ותעשייה, ובסוגיות עקרוניות כגון ההתערבות של האדם בטבע, אבולוציה והישרדות: האם יצורים כאלו בכלל אפשריים? האם הם היו שורדים את האבולוציה?.

הצילומים שצולמו על ידי שחף הבר ולא היו חלק מהתערוכה המקורית, נותנים תוקף ונוכחות לדמיון של עמרם. למרות גודלם העצום יחסית לאובייקט המקורי הם דווקא מדגישים את העדינות של החיות ואת שבריריותן.


*התערוכה Crystal Garden 002 מתבססת על המיצב Crystal Garden : תערוכת היחיד של הילה עמרם במוזיאון לאמנות ישראלית ברמת גן, דצמבר 2008, אוצרת יהודית מצקל.



תערוכה 3: 'מגדיר חרקים'
שולמית אשכנזי, ניר אוחיון


" אם הדבורים ייעלמו, יוותרו למין האנושי רק ארבע שנות קיום" אלברט איינשטיין.

הגלריה הירוקה שלקחה על עצמה להאיר צדדים שונים בנושא הרחב של איכות הסביבה מציגה הפעם חרקים. הדברים הקטנים האלו שבעיקר מטרידים אותנו הופכים בתערוכה זו לנושא המרכזי.

בעולמינו קיימים בין 800,000 למיליון מיני חרקים שהיחס שלנו אליהם משתנה בהתאם למידת היופי והכיעור או הנזק מול התועלת שהם מסבים לנו. כך למשל אנו עומדים נפעמים מול יופי הפרפר או החיפושית הצבעונית אך נגעלים מג'וק שחולף בסביבה ומנסים להרוג כל יתוש טורדני. אנו מוטרדים מהעלמות הדבורים שתפקידן כבד המשקל במערכת האקולוגית מעבר לייצור דבש הוא האבקה והפריה של צמחים ומצד שני אנו מחפשים דרכים יצירתיות להעלים זבובים טורדניים או חרקים מעבירי מחלות אחרים. במקומות מסוימים בעולם משתמשים במיני חרקים שונים כתרופות ומקורות מזון ובאחרים משתמשים בהם כמדבירים ביולוגיים טבעיים, כשמנגד התרבות זנים מסוימים בעקבות התחממות האקלים גורמת לנזקים גדולים לגידולים חקלאיים שהם אחד ממקורות המזון המרכזיים בעולם.

נושאים אלו של משיכה-דחייה, תועלת-נזק, הישרדות וכליה מופיעים בעבודותיהם של שולמית אשכנזי רשמת וציירת וניר אוחיון מעצב ואמן.

שולמית אשכנזי רושמת חרקים מסוגים שונים. החרק הקטן הופך ברישומיה וציוריה לגדול ומפורט ובעיקר אסתטי ויפה. הפרטים הרבים, עדינות הרישום החזרה והריבוי, הופכים את העיסוק של אשכנזי למרתק ומעורר התפעלות ומחשבה אודות עולם שלם נסתר מהעין.

ניר אוחיון יוצר ב'טיירים' משומשים (פנימיות)- חומר מאוד לא ידידותי לסביבה. במיוחד לתערוכה זו, הוא לוקח את החומר ומעצב איתו תבליטים שמתארים את הפרשנות האישית שלו לעולם החרקים העדין של אשכנזי. החרקים של אוחיון מקבלים מראה מאסיבי, מאיים שמתקשר עם פן בדיוני ואפוקליפטי.
הגלריה הירוקה מעלה כאן לדיון נושא חשוב בשיח האקולוגי- חשיבות החרקים למערכת האקולוגית העדינה שבה אנו חיים. בכך הגלריה עוזרת להעמיק קודם כל את הקשר בין אמנות וסביבה וכמובן את ההבנה בדבר האחריות שלנו כלפי הסובב אותנו גם אם הוא קטן ולעיתים מטריד.





















תגובות

  1. דניאל אוחיון31 במאי 2011 בשעה 14:05

    שלום איילת
    צפיתי בעבודות שלך , התרשמתי ואהבתי .
    ברצוני לקבוע איתך פגישה ולבחון אופציה לשיתוף פעולה ביניינו .

    גלריית דניאל אוחיון
    אבולעפיה 23 + רוטשילד 27 תל אביב

    ליצירת קשר בטלפון : 077-44166809
    בימים : א'-ה' בין השעות : 10.00-17.00 יום ו' 10.00-13.00
    לפנות ל – יקי , מנהל הגלריה

    תודה רבה והמשך יום טוב ופורה 

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

אשמח לשמוע את דעתך

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

טיפ טולנד Tip Toland

בפוסט זה אתן בעיקר לתמונות לדבר אבל בכל זאת... אי אפשר בלי כמה מילות פתיחה. לאורך הסימפוזיון צלמתי שלבים שונים בעבודתה המדהימה של טיפ טולנד Tip Toland  שאותם אראה כאן. טיפ היא אישה מרשימה שנראה שהיא לא מפסלת אלא ממש רוקדת עם הפסל שלה. הבעות עולות ומתחלפות בקלות מתחת לידיה המיומנות כשרגע אחד הדימוי הוא של אדם צעיר ופתאום זקן, פעם מחייך ופעם רציני. במצגת השיקופיות ניתן היה להתרשם מהרפרטואר המפואר של דמויות שטיפ פיסלה לאורך הקריירה הארוכה שלה וכן משיטות העבודה בהתמודדות עם קונסטרוקציות מתוחכמות שתומכות בפסלי ענק. בסרט שצולם בבית בנימיני ניתן לראות את תהליך העבודה על מודל קטן של הפסל שעליו עבדה בתל חי וכן את תכנון הקונסטרוקציה. עיצוב הראש והבסיס כשבפנים קונסטרוקציה מצינורות אי אפשר שלא להתרשם מהחיוניות האדם הצעיר והמעוצב הופך למבוגר ומלא יותר הוספת האוזן  

אליזבת ויג'ה לה ברון- ציירת ואמא במאה ה18

מאמר זה מבוסס על עבודה סמינריונית שהוגשה לפרופ' יוני אשר, החוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת תל אביב, 2003 .  תמונות וביבליוגרפיה מרכזית  בסוף המאמר אליזבת ויג'ה לה ברון,  Elisabeth Vigee Le Brun   ,   1755-1842 מי שמגיע למוזיאון או פותח ספר של תולדות האמנות, לרוב יתקל בציורים של גברים ולכן הדעה הרווחת היא שאין בכלל ציירות נשים, אך מסתבר שיש אמניות נשים במאה ה18 ואף כאלו שהיו מפורסמות מאוד בזמנן והתפרנסו בכבוד מיצירתן. אך דרכן של אמניות אלו לא הייתה קלה וגם כאשר הגיעו למעמד הנכסף   תמיד הייתה סביבן חרושת של שמועות ודעות קדומות כגון שגברים הם אלו שמציירים להן את ציוריהן.   הדעה המקובלת הייתה שלציירות "אין את היד (הכוח), את הראש (ההגיון) ואת הלב (התשוקה) שמאפשרים לצייר ציור היסטורי טוב".   מה שהטבע כן העניק לנשים זה את היכולת לחקות . ציור דיוקן אינו קשה מנטאלית כמו ציור היסטורי והוא דורש רק כשרון טכני ואת היכולת לחקות את הטבע.     המקור לדעות אלו הם הדיונים המדעיים של המאה ה18 על רוחן וגופן של נשים, הרחם הפך להיות האיבר שמופקד על חולשתן של הנשים גם מנטאלי

תערוכת אורח בגלריה 8 ביפו

הגלריה '8 ביפו' ממוקמת ברח' רבי פנחס שבמרכז שוק הפשפשים המקסים של יפו. זוהי גלריה/קאופרטיב של קרמיקאים מהמובילים בתחומם . בשיא החורף עם הבטחות לסופות וגשמים, הגיע יום שישי ואיתו שמש נעימה, השוק התמלא בריחות של יום שישי ובהמולה אופיינית, בתי הקפה והמסעדות מיהרו להוציא שולחנות החוצה ולקבל את הסופ"ש. באווירה קסומה וחגיגית זו פתחתי את תערוכת היחיד הראשונה שלי.  בתערוכה אני מציגה שתי סדרות מרכזיות : בחלק הראשון של גוף העבודות אני יוצרת פאזל של זיכרונות המתבססים על צילומי משפחה אותם אני מציירת ומדפיסה על כלים ואובייקטים אחרים שאני יוצרת.  דרך העבודה אני בוחנת מושגים כמו זיכרון ונוסטלגיה, הדימויים שמרכיבים אותם וכיצד ואיזה תמונה היסטורית/ משפחתית/לאומית  הם יוצרים.  דרך הדימויים שאני מבודדת מתוך האלבום המשפחתי אני למעשה בוחרת איזה נרטיב לספר ולחשוף.  בחלק השני של גוף העבודות אני משתמשת בדימויים שלקוחים מרישומים קלאסיים, דרכם אני בוחנת שאלות של מושגי יופי ורגש. ההתבוננות  ביצירות המופת של אמנים כגון לאונרדו ואחרים והעברתם למדיום הקרמי שהעבודה עליו היא יותר אי