דילוג לתוכן הראשי

תערוכה חמישית בגלריה הירוקה


הזמנה לתערוכה


בפוסטים קודמים סיפרתי על הצוללת הירוקה שהיא אגף המיחזור והאקולוגיה של מוזיאון אשדוד לאמנות במרכז מונארט.
כאוצרת הגלריה של הצוללת הירוקה אני מרגישה אחריות לחבר בין אמנות וסוגיות סביבתיות מגוונות. קשר זה מתבטא בדרכים שונות ולא רק במיחזור או שימוש ברדי מייד (מן המוכן) כפי שרבים נוטים לחשוב.  עד כה הצגתי אמנים מתחום האמנות הפלאסטית בלבד (ניתן לראות פירוט בפוסטים הקודמים) . בתערוכות הבאות חשבתי לנכון להציג פן נוסף של הקשר אמנות-סביבה דרך תחום העיצוב.
 
 
מתוך הפרסום שמלווה את התערוכה:
 
נושא הקיימות הולך וצובר תאוצה בתחומי החיים השונים ואחד מביטוייו הרבים הוא בעיצוב. מעצבים רבים המודעים לסביבה מנסים לבטא תפיסות ירוקות על ידי שימוש בחומרים בשימוש משני (פעם שנייה), חידוש חפצים במקום זריקתם, שימוש בחומרי גלם שמייצרים פחות פסולת במהלך הפקתם, חסכון בחומרי גלם ועוד.


בתערוכה זו בחרתי להתמקד בתחום האופנה. תחום זה הוא רחב מאוד וכולל לא רק לבוש אלא גם את כל מה שנלווה אליו: תכשיטים, תיקים, נעליים ועוד. גם בתחום זה יש ביטוי למגמות ירוקות – אקולוגיות וחברתיות. מעצבים משתמשים בבדים שהופקו מחומרי גלם שגודלו באופן יותר מתחשב בסביבה (פחות ריסוס, חיסכון במים, תשלום הוגן לפועלים) חוסכים בחומרי הגלם ומנסים לייצר כמה שפחות פסולת בתהליך ייצור הבגד, מחפשים אחר חומרים חדשים ועוד.

המעצבים שנבחרו לתערוכה זו נבחרו בשל התפיסה השונה שלהם ובשל האיכפתיות כלפי הסביבה.

נעמי מערבי : מעצבת אופנה ותיקה בתחום שפיתחה קולקציה ייחודית שכולה עשויה מבגדים משומשים. היא אוספת בגדים בעלי ערך אישי לה ולסובבים אותה ומרכיבה מהם פריטי לבוש חדשים. מי שרוכש בגד מהקולקציה מקבל פירוט לגבי כל חלק מהיכן נלקח ומי לבש אותו בעברו.


http://naomimaaravi.com/about


   

ecoya : מותג של מוצרים המעוצבים מחומר ייחודי שפיתחה חברת אליה מיחזור בע"מ. בראש החברה עומדת מאיה אפרתי אשר קיבלה את פרס ראש הממשלה לשנת 2010 על יזמות עיסקית. מאיה פיתחה טכנולוגיה חדישה המאפשרת למחזר פלסטיק (בעיקר שקיות ניילון) שהוא חומר שאינו מתכלה וגורם נזקים חמורים לסביבה. שלא כמו בטכנולוגיות אחרות, תהליך המיחזור של elya הינו ידידותי לסביבה והתוצרים הופכים למוצרים שימושיים ואופנתיים.


http://elyarecycling.com/he-h/



 


 יעל אוריאלי: מעצבת תכשיטים שפועלת מתוך תפיסת עולם ירוקה של מיחזור ושימוש מחדש. חומרי הגלם שלה הם שאריות בדים ממפעלי טקסטיל בשילוב עם כפתורים שאותם היא רוכשת בשוק הפישפשים. כל מוצר של יעל הוא חד פעמי ולכן מיוחד ואישי.


http://www.dvarim-tovim.com/







גלריית הצוללת הירוקה- אגף המיחזור והאקולוגיה של מוזיאון אשדוד לאמנות במרכז מונארט
לאתר המוזיאון:www.ashdodartmuseum.org.il
לדף הצוללת: http://www.ashdodartmuseum.org.il/newsite/index.php?option=com_content&view=article&id=21&Itemid=16
פייסבוק מוזיאון:  http://www.facebook.com/profile.php?id=100000237501703



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אליזבת ויג'ה לה ברון- ציירת ואמא במאה ה18

מאמר זה מבוסס על עבודה סמינריונית שהוגשה לפרופ' יוני אשר, החוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת תל אביב, 2003 .  תמונות וביבליוגרפיה מרכזית  בסוף המאמר אליזבת ויג'ה לה ברון,  Elisabeth Vigee Le Brun   ,   1755-1842 מי שמגיע למוזיאון או פותח ספר של תולדות האמנות, לרוב יתקל בציורים של גברים ולכן הדעה הרווחת היא שאין בכלל ציירות נשים, אך מסתבר שיש אמניות נשים במאה ה18 ואף כאלו שהיו מפורסמות מאוד בזמנן והתפרנסו בכבוד מיצירתן. אך דרכן של אמניות אלו לא הייתה קלה וגם כאשר הגיעו למעמד הנכסף   תמיד הייתה סביבן חרושת של שמועות ודעות קדומות כגון שגברים הם אלו שמציירים להן את ציוריהן.   הדעה המקובלת הייתה שלציירות "אין את היד (הכוח), את הראש (ההגיון) ואת הלב (התשוקה) שמאפשרים לצייר ציור היסטורי טוב".   מה שהטבע כן העניק לנשים זה את היכולת לחקות . ציור דיוקן אינו קשה מנטאלית כמו ציור היסטורי והוא דורש רק כשרון טכני ואת היכולת לחקות את הטבע.     המקור לדעות אלו הם הדיונים המדעיים של המאה ה18 על רוחן וגופן של נשים, הרחם הפך להיות האיבר שמופ...

סמפוזיון תל חי לקרמיקה 2011

קצת רקע.... מדי שנה מתקבצים אמני הקרמיקה של ישראל לשלושה ימים בחנוכה לסימפוזיון קרמיקה במכללת תל חי שנמצאת ממש ליד חצר תל חי, בתוך חורשה עם נוף גלילי מקסים. המסורת נמשכת כבר 15 שנים, כשבכל שנה מתארחים אמני קרמיקה מחו"ל להדגמות והרצאות. השנה התארחו שלושה אמנים Akio Takamori - אמן קרמיקה אמריקאי ממוצא יפני, Marcus OMahoney – אמן קרמיקה בריטי ו Jhon Higgins : - אמן קרמיקה אירי. כל האמנים הם אמנים פעילים ויוצרים בסגנונות שונים בתחום הקרמיקה, בעלי היסטוריה ארוכה ומפוארת של תערוכות ותצוגות בארצם ובעולם. (בהרחבה בפוסטים נפרדים) לסימפוזיון יש כמה מסורות נחמדות כגון מכירת קערות של הסטודנטים לקרמיקה למען המחלקה שלהם, הגרלת ספלי קפה מעוצבים בין הקרמיקאים שבאו לסימפוזיון וכן תערוכה שנתית של אגודת הקרמיקאים שהשנה אף תנדוד בכמה חללי תצוגה ברחבי הארץ. נושא התערוכה השנה היה Tea for two - . האמנים התבקשו להתייחס לנושא, כל אחד בדרך שלו. הגיעו למעלה מ 80 עבודות מתוכן נבחרו   25 בלבד שימשיכו בתערוכה נודדת ברחבי הארץ במהלך השנה הקרובה. את העבודות בחרה ועדת שיפוט שכללה גם את האמנים מחו"ל. בש...

תערוכת אורח בגלריה 8 ביפו

הגלריה '8 ביפו' ממוקמת ברח' רבי פנחס שבמרכז שוק הפשפשים המקסים של יפו. זוהי גלריה/קאופרטיב של קרמיקאים מהמובילים בתחומם . בשיא החורף עם הבטחות לסופות וגשמים, הגיע יום שישי ואיתו שמש נעימה, השוק התמלא בריחות של יום שישי ובהמולה אופיינית, בתי הקפה והמסעדות מיהרו להוציא שולחנות החוצה ולקבל את הסופ"ש. באווירה קסומה וחגיגית זו פתחתי את תערוכת היחיד הראשונה שלי.  בתערוכה אני מציגה שתי סדרות מרכזיות : בחלק הראשון של גוף העבודות אני יוצרת פאזל של זיכרונות המתבססים על צילומי משפחה אותם אני מציירת ומדפיסה על כלים ואובייקטים אחרים שאני יוצרת.  דרך העבודה אני בוחנת מושגים כמו זיכרון ונוסטלגיה, הדימויים שמרכיבים אותם וכיצד ואיזה תמונה היסטורית/ משפחתית/לאומית  הם יוצרים.  דרך הדימויים שאני מבודדת מתוך האלבום המשפחתי אני למעשה בוחרת איזה נרטיב לספר ולחשוף.  בחלק השני של גוף העבודות אני משתמשת בדימויים שלקוחים מרישומים קלאסיים, דרכם אני בוחנת שאלות של מושגי יופי ורגש. ההתבוננות  ביצירות המופת של אמנים כגון לאונרדו ואחרים והעברתם למדיום הקרמי שהעבודה עליו...