דילוג לתוכן הראשי

תערוכה חמישית בגלריה הירוקה


הזמנה לתערוכה


בפוסטים קודמים סיפרתי על הצוללת הירוקה שהיא אגף המיחזור והאקולוגיה של מוזיאון אשדוד לאמנות במרכז מונארט.
כאוצרת הגלריה של הצוללת הירוקה אני מרגישה אחריות לחבר בין אמנות וסוגיות סביבתיות מגוונות. קשר זה מתבטא בדרכים שונות ולא רק במיחזור או שימוש ברדי מייד (מן המוכן) כפי שרבים נוטים לחשוב.  עד כה הצגתי אמנים מתחום האמנות הפלאסטית בלבד (ניתן לראות פירוט בפוסטים הקודמים) . בתערוכות הבאות חשבתי לנכון להציג פן נוסף של הקשר אמנות-סביבה דרך תחום העיצוב.
 
 
מתוך הפרסום שמלווה את התערוכה:
 
נושא הקיימות הולך וצובר תאוצה בתחומי החיים השונים ואחד מביטוייו הרבים הוא בעיצוב. מעצבים רבים המודעים לסביבה מנסים לבטא תפיסות ירוקות על ידי שימוש בחומרים בשימוש משני (פעם שנייה), חידוש חפצים במקום זריקתם, שימוש בחומרי גלם שמייצרים פחות פסולת במהלך הפקתם, חסכון בחומרי גלם ועוד.


בתערוכה זו בחרתי להתמקד בתחום האופנה. תחום זה הוא רחב מאוד וכולל לא רק לבוש אלא גם את כל מה שנלווה אליו: תכשיטים, תיקים, נעליים ועוד. גם בתחום זה יש ביטוי למגמות ירוקות – אקולוגיות וחברתיות. מעצבים משתמשים בבדים שהופקו מחומרי גלם שגודלו באופן יותר מתחשב בסביבה (פחות ריסוס, חיסכון במים, תשלום הוגן לפועלים) חוסכים בחומרי הגלם ומנסים לייצר כמה שפחות פסולת בתהליך ייצור הבגד, מחפשים אחר חומרים חדשים ועוד.

המעצבים שנבחרו לתערוכה זו נבחרו בשל התפיסה השונה שלהם ובשל האיכפתיות כלפי הסביבה.

נעמי מערבי : מעצבת אופנה ותיקה בתחום שפיתחה קולקציה ייחודית שכולה עשויה מבגדים משומשים. היא אוספת בגדים בעלי ערך אישי לה ולסובבים אותה ומרכיבה מהם פריטי לבוש חדשים. מי שרוכש בגד מהקולקציה מקבל פירוט לגבי כל חלק מהיכן נלקח ומי לבש אותו בעברו.


http://naomimaaravi.com/about


   

ecoya : מותג של מוצרים המעוצבים מחומר ייחודי שפיתחה חברת אליה מיחזור בע"מ. בראש החברה עומדת מאיה אפרתי אשר קיבלה את פרס ראש הממשלה לשנת 2010 על יזמות עיסקית. מאיה פיתחה טכנולוגיה חדישה המאפשרת למחזר פלסטיק (בעיקר שקיות ניילון) שהוא חומר שאינו מתכלה וגורם נזקים חמורים לסביבה. שלא כמו בטכנולוגיות אחרות, תהליך המיחזור של elya הינו ידידותי לסביבה והתוצרים הופכים למוצרים שימושיים ואופנתיים.


http://elyarecycling.com/he-h/



 


 יעל אוריאלי: מעצבת תכשיטים שפועלת מתוך תפיסת עולם ירוקה של מיחזור ושימוש מחדש. חומרי הגלם שלה הם שאריות בדים ממפעלי טקסטיל בשילוב עם כפתורים שאותם היא רוכשת בשוק הפישפשים. כל מוצר של יעל הוא חד פעמי ולכן מיוחד ואישי.


http://www.dvarim-tovim.com/







גלריית הצוללת הירוקה- אגף המיחזור והאקולוגיה של מוזיאון אשדוד לאמנות במרכז מונארט
לאתר המוזיאון:www.ashdodartmuseum.org.il
לדף הצוללת: http://www.ashdodartmuseum.org.il/newsite/index.php?option=com_content&view=article&id=21&Itemid=16
פייסבוק מוזיאון:  http://www.facebook.com/profile.php?id=100000237501703



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

טיפ טולנד Tip Toland

בפוסט זה אתן בעיקר לתמונות לדבר אבל בכל זאת... אי אפשר בלי כמה מילות פתיחה. לאורך הסימפוזיון צלמתי שלבים שונים בעבודתה המדהימה של טיפ טולנד Tip Toland  שאותם אראה כאן. טיפ היא אישה מרשימה שנראה שהיא לא מפסלת אלא ממש רוקדת עם הפסל שלה. הבעות עולות ומתחלפות בקלות מתחת לידיה המיומנות כשרגע אחד הדימוי הוא של אדם צעיר ופתאום זקן, פעם מחייך ופעם רציני. במצגת השיקופיות ניתן היה להתרשם מהרפרטואר המפואר של דמויות שטיפ פיסלה לאורך הקריירה הארוכה שלה וכן משיטות העבודה בהתמודדות עם קונסטרוקציות מתוחכמות שתומכות בפסלי ענק. בסרט שצולם בבית בנימיני ניתן לראות את תהליך העבודה על מודל קטן של הפסל שעליו עבדה בתל חי וכן את תכנון הקונסטרוקציה. עיצוב הראש והבסיס כשבפנים קונסטרוקציה מצינורות אי אפשר שלא להתרשם מהחיוניות האדם הצעיר והמעוצב הופך למבוגר ומלא יותר הוספת האוזן  

ונציה- ביקור בביאנלה 2015, All The World’s Futures

הביאנלה עצומה ומתפרסת על שני מוקדים רשמיים הג'רדיני והארסנלה, ועוד עשרות תערוכות קטנות מפוזרות ברחבי העיר. אי אפשר להראות את הכל וגם לא הכל הרשים אותי באותה המידה. השנה היו גם המון עבודת וידאו שאי אפשר לתעד אותן בצילום סטילס. (יותר מדי לדעתי.) אז להלן הדברים שאהבתי במיוחד בלי יותר מדי הסברים... הביתן הראשון כשנכנסים לג'רדיני- הביתן של הולנד   מיצב המפתחות של יפן- מרשים מאוד מאות מפתחות תלויים על חוטים אדומים שיוצרים חופה מעל ראשי המבקרים. הזכיר לי את החדר עם המפתחות מהארי פוטר. מיצב המפתחות של יפן. ג'רדיני ע ציץ משייט לו  בחלל של הביתן הצרפתי ומה שהיה ממש מפתיע יותר מהעצים ששטו, הן הטריבונות דמויות הבטון הקשה שעליהם היו שרועים מבקרים רבים ולמרבה ההפתעה היו רכות וקפיציות ולא מבטון בכלל. רישום שהרשים אותי במיוחד (כי אני ממש אוהבת רישום) וציור שהרשים אותי במיוחד - הגודל אגב  בתמונה הבאה קופסאות של אוצרות ע בודת רישום עדינה על גבי מפות  עבודת ציור ורשיום על גבי מפת גבולות של מקומות שונים בע

תערוכת אורח בגלריה 8 ביפו

הגלריה '8 ביפו' ממוקמת ברח' רבי פנחס שבמרכז שוק הפשפשים המקסים של יפו. זוהי גלריה/קאופרטיב של קרמיקאים מהמובילים בתחומם . בשיא החורף עם הבטחות לסופות וגשמים, הגיע יום שישי ואיתו שמש נעימה, השוק התמלא בריחות של יום שישי ובהמולה אופיינית, בתי הקפה והמסעדות מיהרו להוציא שולחנות החוצה ולקבל את הסופ"ש. באווירה קסומה וחגיגית זו פתחתי את תערוכת היחיד הראשונה שלי.  בתערוכה אני מציגה שתי סדרות מרכזיות : בחלק הראשון של גוף העבודות אני יוצרת פאזל של זיכרונות המתבססים על צילומי משפחה אותם אני מציירת ומדפיסה על כלים ואובייקטים אחרים שאני יוצרת.  דרך העבודה אני בוחנת מושגים כמו זיכרון ונוסטלגיה, הדימויים שמרכיבים אותם וכיצד ואיזה תמונה היסטורית/ משפחתית/לאומית  הם יוצרים.  דרך הדימויים שאני מבודדת מתוך האלבום המשפחתי אני למעשה בוחרת איזה נרטיב לספר ולחשוף.  בחלק השני של גוף העבודות אני משתמשת בדימויים שלקוחים מרישומים קלאסיים, דרכם אני בוחנת שאלות של מושגי יופי ורגש. ההתבוננות  ביצירות המופת של אמנים כגון לאונרדו ואחרים והעברתם למדיום הקרמי שהעבודה עליו היא יותר אי