דילוג לתוכן הראשי

First we take Hovinkartano

טוב. אז אם שברתם את השיניים בכותרת , אז לא נורא- אתם לא לבד. זה שם של מקום בפינלנד, ליתר דיוק, מרכז אומנויות, שבו עבודות שלי מוצגות כרגע במסגרת תערוכה קבוצתית של אמנים ישראלים ופינים.
הפרויקט הוא של קבוצת אמנים בשם 'ולא הצלחתי להגיד' שבראשה עמילי גלבמן האנרגטית.
נושא התערוכה הוא פרקים ביומן, זכרונות ישנים ואישיים, שבאים לידי ביטוי באופן חזותי.
העבודה שאני בחרתי להציג נקראת 'אחיות' והיא מורכבת מארבעה ציורים על חרסים שבורים. על כל חרס בנפרד מצוייר פה מחייך ועל החרס הרביעי מצויירת עין צופייה.




ניתן לראות את הקטלוגים של תערוכות קודמות של הפרויקט וגם של התערוכה שבה אני משתתפת ב אתר הקבוצה.


עבודות נוספות:
נשיקה

דיוקן עצמי

ריקוד

לחיים



ובאותו עניין- כתבה שהתפרסמה עלי באתר המועצה של באר טוביה

אמנית קרמיקה מבאר טוביה
השתתפה בתערוכה בפינלנד
תאריך: , 10/08/2011 יניב אוחנה
התערוכה שיקפה מפגש ודיאלוג בין אמנים מישראל ומפינלנד.
איילת זר, תושבת המועצה, הציגה את עבודתה "אחיות" ובה ארבעה ציורים על חתיכות חרס
בחודש יולי האחרון הציגה אמנית הקרמיקה, איילת זר, את יצירותיה בתערוכה שהתקיימה בפינלנד ושמה "להשאיר את האור פתוח". מטרת התערוכה הייתה לשאוב השראה אמנותית בין תרבויות שונות ורחוקות, כמו ישראל ופינלנד. הנושא שעמד במרכז התערוכה עסק בזהות וזיכרון.
איילת זר ממושב באר טוביה, הציגה בתערוכה את עבודתה "אחיות", במסגרתה הוצגו ארבעה ציורים בצבעי שמן על חתיכות חרס. היצירות משלבות את שני התחומים בעבודתה של זר, ציור ופיסול קרמי.

"התערוכה הייתה הצלחה והגיע קהל מקומי רב" מספרת זר "יש חשיבות גדולה בהשתתפות בתערוכה בינלאומית שמציגה את העשייה בישראל מכיוונים שונים ולא רק מה ששומעים עלינו בהקשרים פוליטיים. למעשה כל פעילות כזו היא יחסי ציבור חיוביים עבורנו ומאפשרת לעולם להכיר את האנשים הפרטיים ואת העשייה בארץ".

אילת זר היא בוגרת המדרשה לאמנות בית ברל ובעלת תואר שני בתולדות האמנות וB.E.D בחינוך לאמנות. היא בעלת סטודיו וגלריה לקרמיקה במושב באר טוביה שם היא יוצרת כלים שימושיים, אהילים, אריחים, פסלים ואף מעבירה סדנאות למבוגרים.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

טיפ טולנד Tip Toland

בפוסט זה אתן בעיקר לתמונות לדבר אבל בכל זאת... אי אפשר בלי כמה מילות פתיחה. לאורך הסימפוזיון צלמתי שלבים שונים בעבודתה המדהימה של טיפ טולנד Tip Toland  שאותם אראה כאן. טיפ היא אישה מרשימה שנראה שהיא לא מפסלת אלא ממש רוקדת עם הפסל שלה. הבעות עולות ומתחלפות בקלות מתחת לידיה המיומנות כשרגע אחד הדימוי הוא של אדם צעיר ופתאום זקן, פעם מחייך ופעם רציני. במצגת השיקופיות ניתן היה להתרשם מהרפרטואר המפואר של דמויות שטיפ פיסלה לאורך הקריירה הארוכה שלה וכן משיטות העבודה בהתמודדות עם קונסטרוקציות מתוחכמות שתומכות בפסלי ענק. בסרט שצולם בבית בנימיני ניתן לראות את תהליך העבודה על מודל קטן של הפסל שעליו עבדה בתל חי וכן את תכנון הקונסטרוקציה. עיצוב הראש והבסיס כשבפנים קונסטרוקציה מצינורות אי אפשר שלא להתרשם מהחיוניות האדם הצעיר והמעוצב הופך למבוגר ומלא יותר הוספת האוזן  

ונציה- ביקור בביאנלה 2015, All The World’s Futures

הביאנלה עצומה ומתפרסת על שני מוקדים רשמיים הג'רדיני והארסנלה, ועוד עשרות תערוכות קטנות מפוזרות ברחבי העיר. אי אפשר להראות את הכל וגם לא הכל הרשים אותי באותה המידה. השנה היו גם המון עבודת וידאו שאי אפשר לתעד אותן בצילום סטילס. (יותר מדי לדעתי.) אז להלן הדברים שאהבתי במיוחד בלי יותר מדי הסברים... הביתן הראשון כשנכנסים לג'רדיני- הביתן של הולנד   מיצב המפתחות של יפן- מרשים מאוד מאות מפתחות תלויים על חוטים אדומים שיוצרים חופה מעל ראשי המבקרים. הזכיר לי את החדר עם המפתחות מהארי פוטר. מיצב המפתחות של יפן. ג'רדיני ע ציץ משייט לו  בחלל של הביתן הצרפתי ומה שהיה ממש מפתיע יותר מהעצים ששטו, הן הטריבונות דמויות הבטון הקשה שעליהם היו שרועים מבקרים רבים ולמרבה ההפתעה היו רכות וקפיציות ולא מבטון בכלל. רישום שהרשים אותי במיוחד (כי אני ממש אוהבת רישום) וציור שהרשים אותי במיוחד - הגודל אגב  בתמונה הבאה קופסאות של אוצרות ע בודת רישום עדינה על גבי מפות  עבודת ציור ורשיום על גבי מפת גבולות של מקומות שונים בע

תערוכת אורח בגלריה 8 ביפו

הגלריה '8 ביפו' ממוקמת ברח' רבי פנחס שבמרכז שוק הפשפשים המקסים של יפו. זוהי גלריה/קאופרטיב של קרמיקאים מהמובילים בתחומם . בשיא החורף עם הבטחות לסופות וגשמים, הגיע יום שישי ואיתו שמש נעימה, השוק התמלא בריחות של יום שישי ובהמולה אופיינית, בתי הקפה והמסעדות מיהרו להוציא שולחנות החוצה ולקבל את הסופ"ש. באווירה קסומה וחגיגית זו פתחתי את תערוכת היחיד הראשונה שלי.  בתערוכה אני מציגה שתי סדרות מרכזיות : בחלק הראשון של גוף העבודות אני יוצרת פאזל של זיכרונות המתבססים על צילומי משפחה אותם אני מציירת ומדפיסה על כלים ואובייקטים אחרים שאני יוצרת.  דרך העבודה אני בוחנת מושגים כמו זיכרון ונוסטלגיה, הדימויים שמרכיבים אותם וכיצד ואיזה תמונה היסטורית/ משפחתית/לאומית  הם יוצרים.  דרך הדימויים שאני מבודדת מתוך האלבום המשפחתי אני למעשה בוחרת איזה נרטיב לספר ולחשוף.  בחלק השני של גוף העבודות אני משתמשת בדימויים שלקוחים מרישומים קלאסיים, דרכם אני בוחנת שאלות של מושגי יופי ורגש. ההתבוננות  ביצירות המופת של אמנים כגון לאונרדו ואחרים והעברתם למדיום הקרמי שהעבודה עליו היא יותר אי