דילוג לתוכן הראשי

Akio Takamori בסימפוזיון תל חי

הפוסט הזה מוקדש ל Akio Takamori

אקיו הוא אמן קרמיקה יפני במוצאו שהגיע לארצות הברית ללמוד אמנות ונשאר שם מאז. הוא מפסל דמויות ריאליסטיות בסגנון שונה וייחודי לו. הוא בונה את הפסלים שלו בטכניקת חוליות, כך שהם נבנים חלולים, בשונה מטכניקות פיסול בחומר שבהן בונים את הפסל מלא ואחר כך מרוקנים אותו, או על קונסטרוקציה. שיווי המשקל נבנה עם הפסל, והדמויות העומדות שלו מרשימות ביכולת שלהן לעמוד יציבות ללא תמיכה. אקיו יוצר פרטים כלליים בפסל ואחר כך למעשה רושם על הפסל בשכבות על שכבות. הוא מספר כי הוא שורף כל עבודה שלו מספר רב של פעמים עד שהוא מגיע לתוצאה הרצויה לו מבחינה צבעונית. הוא משתמש באנדרגלייזים לקבלת גוונים והצללות והקו שלו מזכיר מאוד קליגרפיה יפנית בחופשיות שלו אך יחד עם זאת בשליטה המלאה. בהרצאה שהוא נתן הוא הראה מקורות השראה מפיסול קלאסי מערבי ומציורים ופסלים יפנים וסיניים.
מה שהופך אותו לאמן בעיני, הוא שהוא לא נשאר ברמת החומר ועיצוב הצורה אלא בונה מיצבים של דמויות בעלות משמעויות ורעיונות. הוא מתקשר עם אמנות מערבית ויפנית ויוצר שילובים מעניינים ביניהן, כמו כן הוא משלב בעבודותיו צילום עם פיסול ומציב בתערוכה אחת את הפסלים ואת הצילומים שלהם.
למעשה במהלך הסימפוזיון אקיו עבד על מספר יצירות במקביל והדגים מספר טכניקות שבהן הוא מתמחה. הראשונה- עבודה עם משטחים (סלבים) שאותם הוא חותך ומעצב לפי שבלונה/ציור  שהוא יוצר. הוא יוצר במשטחים הבלטות והשקעות ולאחר מכן מחבר את שני החלקים לכדי פסל שהוא גם שטוח וגם תלת ממדי, שעליו הוא מוסיף את הפרטים בצבע. הטכניקה השנייה- פיסול חופשי של דמויות בטכניקה של חוליות. כהדגמה אקיו בנה פסל של ילדה עם חצאית. את סיום העבודה לא ראיתי מכיוון שלא נשארתי ליום האחרון ולכן אין תמונות מהשלבים הסופיים של עבודה זו. טכניקה שלישית היא יצירת כד על האובניים והפיכתו לדמות מפוסלת על ידי הבלטות של חלקים והוספת הציור עליו.

 

דמות חתול מתוך עבודת אבניים
פסל דמות מתוך עבודת אבניים

הפרויקט השני הוא דמות ילדה עומדת. הילדה נבנית מהרגליים ולאט לאט באמצעות חוליות האמן עולה למעלה ומעצב את הצורה הרצוייה לו. כפות הרגלים הן מאסיביות ומלאות כמעט לגמרי, מלבד חור קטן יחסית שנעשה מהקרקעית כלפי מעלה בכל כף רגל, כפי שניתן לראות באחת התמונות בהמשך. בטכניקה זו אקיו יוצר דמויות מדהימות בפוזיציות שלהן כשלאחר מכן הוספת הצבע משלימה את הפרטים החסרים.
התחלה: רגלים כבדות ומלאות כבסיס ליציבות הספל
בנית הדמות מלמטה כלפי מעלה באמצעות חוליות. כאן רואים את תחילת החצאית



הרגלים מלמעלה. ניתן לראות שבחלקן התחתון הן כמעט מלאות
 

הוספת היד על ידי חוליות





הפרויקט השלישי הוא דמות האישה השוכבת. הפסל בנוי משני משטחים-חזית ורקע,ומבסיס. בתחילה המשטחים נחתכים על פי ציור, הם מעוצבים באמצעות עיתונים שנדחפים מתחת למשטח ויוצרים את הקימורים. פני השטח מטופלים בהבלטות והשקעות. לאחר העיצוב הראשוני, המשטחים נחים עד שמגיעים למצב של קשי עור ורק אז חוברים אחד לשני וביחד מתחברים למשטח שהוכן מראש. לאחר החיבור פני השטח ממשיכים לעבור עיבוד, מתיחה והחלקה באמצעות כליה. לאחר מכן אקיו מצייר על המשטחים- ציור אחד מקדימה וציור שני מאחור. את שלב החיתוך של המשטחים ועיצובם לא תעדתי.
לאחר  חיתוך המשטחים ועיצובם באמצעות עיתונים, מחברים את שני החלקים
 
המשטחים עם תבליט עדין  שיוצר את מתאר והגוף את תווי הפנים. השיקוע וההבלטה נוצרו בשלב יצירת המשטחים
 

הסקיצה הראשונית על פיה נחתכו המשטחים

לאחר החיבור אקיו מצייר על הפסל באמצעות מכחולי קליגרפיה ואנגובים . הוא נוהג לצייר מספר שכבות ולשרוף כל פסל מספר פעמים




לתמונות נוספות מההדגמות וההרצאות ניתן להכנס לאלבום פיקאסה
כמו כן אשמח אם תרשמו כמנויים לבלוג שלי כדי לקבל עדכון בפרסום הפוסטים הבאים.

תגובות

  1. אכן מרתק, מפרה ומעודד ליצירה, המסה הגדולה ונקודות העניין בפסלים שלו מעורר השראה.
    אני נהנת לקרוא בבלוג שלך ושמחה שנפגשנו בסמפוזיון.
    ענת עיני

    השבמחק
  2. הי ענת
    שמחה שקראת ושאת אוהבת. אכן גם אני כבר משתוקקת לבנות איזה פסל בהשראתו. בקרוב אפרסם עוד פוסטים על התערוכה והאמנים האחרים. גם אני שמחתי להכיר אותך בסימפוזיון. ניפגש גם בבאים.
    אילת

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

אשמח לשמוע את דעתך

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אליזבת ויג'ה לה ברון- ציירת ואמא במאה ה18

מאמר זה מבוסס על עבודה סמינריונית שהוגשה לפרופ' יוני אשר, החוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת תל אביב, 2003 .  תמונות וביבליוגרפיה מרכזית  בסוף המאמר אליזבת ויג'ה לה ברון,  Elisabeth Vigee Le Brun   ,   1755-1842 מי שמגיע למוזיאון או פותח ספר של תולדות האמנות, לרוב יתקל בציורים של גברים ולכן הדעה הרווחת היא שאין בכלל ציירות נשים, אך מסתבר שיש אמניות נשים במאה ה18 ואף כאלו שהיו מפורסמות מאוד בזמנן והתפרנסו בכבוד מיצירתן. אך דרכן של אמניות אלו לא הייתה קלה וגם כאשר הגיעו למעמד הנכסף   תמיד הייתה סביבן חרושת של שמועות ודעות קדומות כגון שגברים הם אלו שמציירים להן את ציוריהן.   הדעה המקובלת הייתה שלציירות "אין את היד (הכוח), את הראש (ההגיון) ואת הלב (התשוקה) שמאפשרים לצייר ציור היסטורי טוב".   מה שהטבע כן העניק לנשים זה את היכולת לחקות . ציור דיוקן אינו קשה מנטאלית כמו ציור היסטורי והוא דורש רק כשרון טכני ואת היכולת לחקות את הטבע.     המקור לדעות אלו הם הדיונים המדעיים של המאה ה18 על רוחן וגופן של נשים, הרחם הפך להיות האיבר שמופ...

ציפורים בגיל- תערוכת פיסול ציפורים במוזיאון הארץ

השנה נענתי לקריאה של  שלומית חפר  להצטרף למדריכי קרמיקה  שעובדים עם בני הגיל השלישי ברחבי הארץ, להשתתף בתערוכה שתתקיים במוזאון ארץ ישראל. פניתי עם הרעיון ל תמר רום   ממחלקת הרווחה במועצה אזורית באר טוביה. תמר  התלהבה והוציאה את כל הרעיון אל הפועל. במהלך השנה עברתי ב 8 מושבים וקיבוץ אחד ברחבי המועצה ופגשתי את הנשים הנהדרות שמשתתפות בפעילות במועדונים שבישובים. במהלך שני מפגשים יצרנו ציפורים  מושבניקיות- ציפורים בעלות אופי חקלאי. מפגש אחד הוקדש  להצגת הנושא והכנת הציפורים ומפגש שני לצביעתן בצבעים עליזים. העבודה  היתה מאתגרת בשל העובדה שעברתי בין המושבים עם "סטודיו נייד", סוחבת חימר וכלי עבודה וחוזרת עם ציפורים צבועות ויבשות אל הסטודיו. אך מעבר לזה המפגשים היו שמחים ועליזים, כשנשים שלרובן זוהי ההתנסות הראשונה עם החומר נהנו מהחידוש ומהאתגר ונתנו ליצירתיות שלהן ביטוי. התערוכה נפתחה באופן רשמי ביום חמישי 6.7.2017 ותימשך עד אוקטובר 2017. מתוך טקסט התערוכה:" במשך השנה האחרונה עמלו כ-2,500 אזרחים ותיקים, פסלים ויוצרים בקרמיקה ביותר מ-100 מרכ...

עץ משפחה משפחת קריף