דילוג לתוכן הראשי

סמפוזיון תל חי לקרמיקה 2011

קצת רקע....
מדי שנה מתקבצים אמני הקרמיקה של ישראל לשלושה ימים בחנוכה לסימפוזיון קרמיקה במכללת תל חי שנמצאת ממש ליד חצר תל חי, בתוך חורשה עם נוף גלילי מקסים.

המסורת נמשכת כבר 15 שנים, כשבכל שנה מתארחים אמני קרמיקה מחו"ל להדגמות והרצאות. השנה התארחו שלושה אמנים Akio Takamori- אמן קרמיקה אמריקאי ממוצא יפני, Marcus OMahoney – אמן קרמיקה בריטי וJhon Higgins: - אמן קרמיקה אירי. כל האמנים הם אמנים פעילים ויוצרים בסגנונות שונים בתחום הקרמיקה, בעלי היסטוריה ארוכה ומפוארת של תערוכות ותצוגות בארצם ובעולם. (בהרחבה בפוסטים נפרדים)

לסימפוזיון יש כמה מסורות נחמדות כגון מכירת קערות של הסטודנטים לקרמיקה למען המחלקה שלהם, הגרלת ספלי קפה מעוצבים בין הקרמיקאים שבאו לסימפוזיון וכן תערוכה שנתית של אגודת הקרמיקאים שהשנה אף תנדוד בכמה חללי תצוגה ברחבי הארץ.

נושא התערוכה השנה היה Tea for two - . האמנים התבקשו להתייחס לנושא, כל אחד בדרך שלו. הגיעו למעלה מ 80 עבודות מתוכן נבחרו  25 בלבד שימשיכו בתערוכה נודדת ברחבי הארץ במהלך השנה הקרובה. את העבודות בחרה ועדת שיפוט שכללה גם את האמנים מחו"ל. בשל המוני האנשים שבאו לראות את התערוכה לא הצלחתי לצלם את כל העבודות, אך הבאתי כאן מספר עבודות להתרשמות. אני לא יודעת מי מהעבודות זכתה, ומכיוון שהתצוגה היא אנונימית אני גם לא יכולה לתת את הקרדיט הראוי לאמנים שאת תמונותיהם אני מציגה כאן. מי שמזהה את עבודתו מוזמן לכתוב אלי ואשמח להוסיף את שמו לעבודה. 

את האומנים מחו"ל הביאו אביבה בן סירה ורות קורמן, בשיתוף האגודה ויעל נובק שמתאמת את הבאת האומנים .
על התערוכה אחראים אבנר זינגר ויעל עצמוני ובהקמה נוספו דורי זנגר ומארק יודל .
כל הפרויקט כמובן הוא בשיתוף עם מכללת תל חי ואגודת אומני הקרמיקה בישראל .

מראש אני מתנצלת על כך שלא כל התמונות בפוקוס.



















Posted by Picasa

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מטבח

עבור אנשים רבים המטבח נחשב כמרכז הבית. המקום שסביבו מתנהלים החיים ביום יום, מקום שוקק פעילות, מקום מפגש לבני הבית, לכוס קפה, ארוחה קלה או סתם שיחה עם השכנה שנכנסה. על מנת להגיע לאווירה נעימה ומזמינה המטבח זוכה לתשומת לב רבה במהלך בניה או שיפוצים. אווירה כזו משיגים בדרכים שונות החל מעיצוב ארונות המטבח דרך הידיות, החפצים השונים, הצבעוניות וכמובן חיפוי הקיר. חיפוי הקיר במטבח הוא בעל תפקיד פונקציונאלי (מונע רטיבות, קל לניקוי ועוד) אך גם אסתטי. חיפוי מיוחד ושונה יכול לתת למטבח מראה ייחודי ולשקף את הטעם האישי של בעלי הבית. רבים משלבים היום אריחים מצויירים כחלק מהאריחים הקיימים אך אפשרות נוספת היא חיפוי כל הקיר באריחים עבודת יד שנותנים מראה יוצא דופן. אריחים אלו באים בגדלים ובסגנונות שונים: החל מציורי ירקות ופירות, דרך דגמים גיאומטרים שונים, ציורי פרחים, הטבעות ועוד. המטבח של מזל: שילוב של אריחים מצויירים ומוטבעים עם אריחים חלקים מבחינת עמידות- אריחי קרמיקה עבודת יד שנצרפים (נשרפים) בטמפרטורה גבוהה עם גלזורה מתאימה- הם עמידים וחזקים ביותר. המטבח של יעל :חיפוי הקיר בשתי שורות ...

אליזבת ויג'ה לה ברון- ציירת ואמא במאה ה18

מאמר זה מבוסס על עבודה סמינריונית שהוגשה לפרופ' יוני אשר, החוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת תל אביב, 2003 .  תמונות וביבליוגרפיה מרכזית  בסוף המאמר אליזבת ויג'ה לה ברון,  Elisabeth Vigee Le Brun   ,   1755-1842 מי שמגיע למוזיאון או פותח ספר של תולדות האמנות, לרוב יתקל בציורים של גברים ולכן הדעה הרווחת היא שאין בכלל ציירות נשים, אך מסתבר שיש אמניות נשים במאה ה18 ואף כאלו שהיו מפורסמות מאוד בזמנן והתפרנסו בכבוד מיצירתן. אך דרכן של אמניות אלו לא הייתה קלה וגם כאשר הגיעו למעמד הנכסף   תמיד הייתה סביבן חרושת של שמועות ודעות קדומות כגון שגברים הם אלו שמציירים להן את ציוריהן.   הדעה המקובלת הייתה שלציירות "אין את היד (הכוח), את הראש (ההגיון) ואת הלב (התשוקה) שמאפשרים לצייר ציור היסטורי טוב".   מה שהטבע כן העניק לנשים זה את היכולת לחקות . ציור דיוקן אינו קשה מנטאלית כמו ציור היסטורי והוא דורש רק כשרון טכני ואת היכולת לחקות את הטבע.     המקור לדעות אלו הם הדיונים המדעיים של המאה ה18 על רוחן וגופן של נשים, הרחם הפך להיות האיבר שמופ...

שיעור מצולם להכנת בית נר מקרמיקה בעיטור מנדלה. שלב אחר שלב

יוצרת ומדגימה- אלסי נחום במסגרת סדנאות קרמיקה בסטודיו של אילת זר שינבוים בבאר טוביה. שלב 1: מרדדים משטח ומשרטטים עליו את החלקים השונים לפי הגודל הרצוי. סה"כ ישנם חמישה חלקים: בסיס, שני קירות חלקים ושני קירות מעוטרים. על אחד הקירות הלא מעוטרים יוצרים פתח ממנו יוכנס הנר. על הקירות שבהם יהיה העיטור משרטטים את גבולות העיטור. שלב 2: מניחים ניר פרגמנט עליו מצויירת הדוגמה על משטח החומר, עוברים על הדוגמה עם עפרון. שלב 3: מוציאים את החלקים המיותרים באמצעות סכינים וחותכנים   שלב 4: חורצים את שולי החלקים ומורחים סליפ (דבק). מחברים את החלקים השונים ומנקים את שאריות הדבק.   שלב 5: בחלק הפנימי מוסיפים חוליות דקות לחיזוק החיבור, חותכים את שאריות הבסיס.  ניתן ליצור את בתי הנר בכל גודל וצורה. בהצלחה  עבודות נוספות של אלסי: