דילוג לתוכן הראשי

קיר אריחים בביתם של דפי וקובי ומתכון

לפני כשנה הגיע אלי זוג שחיפש אריחים לקיר הכניסה לביתם הנבנה בניצן. הם לא חיפשו אריחים סטנדרטים אלא אריחים שיהיו בעלי משמעות עבורם. אריחים שיהוו סמלים מההווה והעבר שיזכירו את מקום המגורים הקודם עם קשר לזה הנוכחי.
ישבנו, שוחחנו, העלנו רעיונות, מגבלות וחלומות. עשיתי כמה סקיצות ברישום ובחומר והנה התוצאה.
החלטנו על ארבעה מוטיבים: מגדל דוד בירושלים, כינור דוד כפי שמופיע בפסיפס בית הכנסת בעזה, עץ תמר ומבנה הישיבה בישוב נווה דקלים. כל מוטיב חוזר על עצמו ארבע פעמים בוריאציות שונות : כתבליט מפוסל על גבי האריח, כתחריט מופשט בשתי צורות שונות, עם תוספת זהב ובלי.
האריחים שובצו על קיר לבן מול דלת הכניסה לבית בתוך נישה שהוכנה במיוחד עבורם. הם מוקפים במסגרת יפה של אריחי משרביות בגוון ירוק זית ותאורה נסתרת.




שיבוץ האריחים בתוך מסגרת של משרביות בצבע ירוק זית

סידור האריחים
 ומתכון של דפי לגרגרי חומוס חמים, רכים ונהדרים.
מבשלים את גרגרי החומוס, מוסיפים, מלח, פלפל, שמן זית, לימון וזעתר ומגישים חם. תענוג.

תודה לליאורה לוי מקימת 'אוריתא' שהפנתה אלי את קובי ודפי.


תגובות

  1. אילת יקרה,
    הקיר מדהים ביופיו. התרגשתי מאוד מהמוטיבים ובמיוחד מהעשייה היצירתית שלך מהם. העיצוב, הצבעים, המעין רישום שהצלחת ליצור מהאריחים, התבליטים, המעין תחריטים, הכל מדהים בעיני.
    ואני כל כך שמחה גם בשבילך וכמובן גם בשביל קובי ודפי על החיבור הכל כך מוצלח ועל התוצאה המרגשת מאוד.
    תמשיכי ליצור תמיד.
    ליאורה

    השבמחק
  2. תודה ליאורה. אני שמחה שאת אוהבת.

    השבמחק
  3. מאוד יפה, מאוד ווינטג'י :)

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

אשמח לשמוע את דעתך

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

טיפ טולנד Tip Toland

בפוסט זה אתן בעיקר לתמונות לדבר אבל בכל זאת... אי אפשר בלי כמה מילות פתיחה. לאורך הסימפוזיון צלמתי שלבים שונים בעבודתה המדהימה של טיפ טולנד Tip Toland  שאותם אראה כאן. טיפ היא אישה מרשימה שנראה שהיא לא מפסלת אלא ממש רוקדת עם הפסל שלה. הבעות עולות ומתחלפות בקלות מתחת לידיה המיומנות כשרגע אחד הדימוי הוא של אדם צעיר ופתאום זקן, פעם מחייך ופעם רציני. במצגת השיקופיות ניתן היה להתרשם מהרפרטואר המפואר של דמויות שטיפ פיסלה לאורך הקריירה הארוכה שלה וכן משיטות העבודה בהתמודדות עם קונסטרוקציות מתוחכמות שתומכות בפסלי ענק. בסרט שצולם בבית בנימיני ניתן לראות את תהליך העבודה על מודל קטן של הפסל שעליו עבדה בתל חי וכן את תכנון הקונסטרוקציה. עיצוב הראש והבסיס כשבפנים קונסטרוקציה מצינורות אי אפשר שלא להתרשם מהחיוניות האדם הצעיר והמעוצב הופך למבוגר ומלא יותר הוספת האוזן  

אליזבת ויג'ה לה ברון- ציירת ואמא במאה ה18

מאמר זה מבוסס על עבודה סמינריונית שהוגשה לפרופ' יוני אשר, החוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת תל אביב, 2003 .  תמונות וביבליוגרפיה מרכזית  בסוף המאמר אליזבת ויג'ה לה ברון,  Elisabeth Vigee Le Brun   ,   1755-1842 מי שמגיע למוזיאון או פותח ספר של תולדות האמנות, לרוב יתקל בציורים של גברים ולכן הדעה הרווחת היא שאין בכלל ציירות נשים, אך מסתבר שיש אמניות נשים במאה ה18 ואף כאלו שהיו מפורסמות מאוד בזמנן והתפרנסו בכבוד מיצירתן. אך דרכן של אמניות אלו לא הייתה קלה וגם כאשר הגיעו למעמד הנכסף   תמיד הייתה סביבן חרושת של שמועות ודעות קדומות כגון שגברים הם אלו שמציירים להן את ציוריהן.   הדעה המקובלת הייתה שלציירות "אין את היד (הכוח), את הראש (ההגיון) ואת הלב (התשוקה) שמאפשרים לצייר ציור היסטורי טוב".   מה שהטבע כן העניק לנשים זה את היכולת לחקות . ציור דיוקן אינו קשה מנטאלית כמו ציור היסטורי והוא דורש רק כשרון טכני ואת היכולת לחקות את הטבע.     המקור לדעות אלו הם הדיונים המדעיים של המאה ה18 על רוחן וגופן של נשים, הרחם הפך להיות האיבר שמופקד על חולשתן של הנשים גם מנטאלי

תערוכת אורח בגלריה 8 ביפו

הגלריה '8 ביפו' ממוקמת ברח' רבי פנחס שבמרכז שוק הפשפשים המקסים של יפו. זוהי גלריה/קאופרטיב של קרמיקאים מהמובילים בתחומם . בשיא החורף עם הבטחות לסופות וגשמים, הגיע יום שישי ואיתו שמש נעימה, השוק התמלא בריחות של יום שישי ובהמולה אופיינית, בתי הקפה והמסעדות מיהרו להוציא שולחנות החוצה ולקבל את הסופ"ש. באווירה קסומה וחגיגית זו פתחתי את תערוכת היחיד הראשונה שלי.  בתערוכה אני מציגה שתי סדרות מרכזיות : בחלק הראשון של גוף העבודות אני יוצרת פאזל של זיכרונות המתבססים על צילומי משפחה אותם אני מציירת ומדפיסה על כלים ואובייקטים אחרים שאני יוצרת.  דרך העבודה אני בוחנת מושגים כמו זיכרון ונוסטלגיה, הדימויים שמרכיבים אותם וכיצד ואיזה תמונה היסטורית/ משפחתית/לאומית  הם יוצרים.  דרך הדימויים שאני מבודדת מתוך האלבום המשפחתי אני למעשה בוחרת איזה נרטיב לספר ולחשוף.  בחלק השני של גוף העבודות אני משתמשת בדימויים שלקוחים מרישומים קלאסיים, דרכם אני בוחנת שאלות של מושגי יופי ורגש. ההתבוננות  ביצירות המופת של אמנים כגון לאונרדו ואחרים והעברתם למדיום הקרמי שהעבודה עליו היא יותר אי