דילוג לתוכן הראשי

סימפוזיון תל חי 2013

סימפוזיון תל חי,  חנוכה 2013

זו הפעם השלישית שאני לוקחת את עצמי בחנוכה ליומיים חופש מהבית ומצפינה לתל חי לסימפוזיון הקרמיקה השנתי שמארגנת אגודת הקרמיקאים. (למידע נוסף על הסימפוזיון מתוך אתר האגודה: כאן)
שלושה אמנים מחו"ל , אמנית צעירה מהארץ בשלושה ימים של הדגמות, הרצאות, שיחות ותערוכה אחת:

השנה ארגנו את הפסטיבל אסתי דרורי ורני גילת. את האמנים הביאו:
אביבה בן סירה, נציגת אאידה בישראל, שהזמינה את טוני מרש, ורות קורמן שהזמינה את ניקולס פורטלה ודורותי פרנסס.
הפוסט הזה והבאים אחריו יעסקו בנושאים הבאים:
 Tony Marsh
Nicolas Arroyave-Portela
Doherty Frances
ליאורה הסינג
ו'הפינה שלי בשלוש עבודות'

בפוסט זה אתמקד באמן  Tony Marsh  
טוני הוא אמן מזה 40 שנים שבמהלכן הוא גם מלמד. ההוראה הפכה לחלק בלתי נפרד ממנו וזה עולה בשיחות איתו.
הדיבור שלו אטי, נעים, ניכר שהוא חושב על כל מילה שיוצאת מפיו וחשוב לו להבהיר את עצמו לקהל השומעים. מתוך ההקשבה לו נחרט לי בזיכרון משפט אחד " יש תלמידים שאני כמורה פשוט לא צריך להפריע להם" משפט כל כך חשוב למי שעוסק בהוראה ובחינוך.
העשייה במסגרת סימפוזיון מאוד שונה מתהליך העבודה שלו בבית, שם הוא יוצר תבניות, ומעצב אובייקטים באטיות עד לתוצר הסופי. כאן בתל חי הוא נאלץ לעבוד מהר, עם אסיסטנטיות ולתכנן מראש מה הוא הולך ליצור. מצאו חן בעיני האובייקטים הרבים שהוא יוצר שכביכול אין קשר ביניהם אך כל אחד מהם הוא מיוחד בפני עצמו וביחד הם אמורים ליצור את העבודה סופית. העבודה הסופית היא למעשה מיכל שבתוכו אובייקטים קטנים שמרכיבים סיפור אישי.
מקורות ההשראה למכלים בתל חי הם מוזיאון ישראל שהרשים אותו מאוד באוספים הארכאולוגים והאתנוגרפיים והנופים והחומרים שבסביבה של תל חי. התמונות שצלמתי במהלך היומיים מדגימות את תהליך הבנייה של המכלים והאובייקטים.

  









 


 


 






 דוגמאות לעבודות מתוך המצגת





מתוך אתר האגודה:
כלי הביטוי העיקרי של Marsh הוא קעריות חרס. לדעתו, בזכות מעמדן החשוב בתפר שבין טבע ותרבות. הכלים שMarsh יוצר אינם שימושיים ואינם מבוססים על טיפוסי כלים מסורתיים והיסטוריים. עם זאת, הוא חולק כבוד רב למטרה שמאז ומעולם לשמה הם נוצרו : לאחסן, לשמור, להנציח, לפאר וליפות.
הנושאים העיקריים בהם עוסק Marsh והמאפיין העיקרי של עבודותיו הם: חיים ומות, נישואין ופריון וההבדל בין הנשגב לפיזי.


בפוסטים הבאים: על ליאורה הסינג ועל התערוכה 'הפינה שלי בשלוש עבודות'

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מטבח

עבור אנשים רבים המטבח נחשב כמרכז הבית. המקום שסביבו מתנהלים החיים ביום יום, מקום שוקק פעילות, מקום מפגש לבני הבית, לכוס קפה, ארוחה קלה או סתם שיחה עם השכנה שנכנסה. על מנת להגיע לאווירה נעימה ומזמינה המטבח זוכה לתשומת לב רבה במהלך בניה או שיפוצים. אווירה כזו משיגים בדרכים שונות החל מעיצוב ארונות המטבח דרך הידיות, החפצים השונים, הצבעוניות וכמובן חיפוי הקיר. חיפוי הקיר במטבח הוא בעל תפקיד פונקציונאלי (מונע רטיבות, קל לניקוי ועוד) אך גם אסתטי. חיפוי מיוחד ושונה יכול לתת למטבח מראה ייחודי ולשקף את הטעם האישי של בעלי הבית. רבים משלבים היום אריחים מצויירים כחלק מהאריחים הקיימים אך אפשרות נוספת היא חיפוי כל הקיר באריחים עבודת יד שנותנים מראה יוצא דופן. אריחים אלו באים בגדלים ובסגנונות שונים: החל מציורי ירקות ופירות, דרך דגמים גיאומטרים שונים, ציורי פרחים, הטבעות ועוד. המטבח של מזל: שילוב של אריחים מצויירים ומוטבעים עם אריחים חלקים מבחינת עמידות- אריחי קרמיקה עבודת יד שנצרפים (נשרפים) בטמפרטורה גבוהה עם גלזורה מתאימה- הם עמידים וחזקים ביותר. המטבח של יעל :חיפוי הקיר בשתי שורות ...

אליזבת ויג'ה לה ברון- ציירת ואמא במאה ה18

מאמר זה מבוסס על עבודה סמינריונית שהוגשה לפרופ' יוני אשר, החוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת תל אביב, 2003 .  תמונות וביבליוגרפיה מרכזית  בסוף המאמר אליזבת ויג'ה לה ברון,  Elisabeth Vigee Le Brun   ,   1755-1842 מי שמגיע למוזיאון או פותח ספר של תולדות האמנות, לרוב יתקל בציורים של גברים ולכן הדעה הרווחת היא שאין בכלל ציירות נשים, אך מסתבר שיש אמניות נשים במאה ה18 ואף כאלו שהיו מפורסמות מאוד בזמנן והתפרנסו בכבוד מיצירתן. אך דרכן של אמניות אלו לא הייתה קלה וגם כאשר הגיעו למעמד הנכסף   תמיד הייתה סביבן חרושת של שמועות ודעות קדומות כגון שגברים הם אלו שמציירים להן את ציוריהן.   הדעה המקובלת הייתה שלציירות "אין את היד (הכוח), את הראש (ההגיון) ואת הלב (התשוקה) שמאפשרים לצייר ציור היסטורי טוב".   מה שהטבע כן העניק לנשים זה את היכולת לחקות . ציור דיוקן אינו קשה מנטאלית כמו ציור היסטורי והוא דורש רק כשרון טכני ואת היכולת לחקות את הטבע.     המקור לדעות אלו הם הדיונים המדעיים של המאה ה18 על רוחן וגופן של נשים, הרחם הפך להיות האיבר שמופ...

שיעור מצולם להכנת בית נר מקרמיקה בעיטור מנדלה. שלב אחר שלב

יוצרת ומדגימה- אלסי נחום במסגרת סדנאות קרמיקה בסטודיו של אילת זר שינבוים בבאר טוביה. שלב 1: מרדדים משטח ומשרטטים עליו את החלקים השונים לפי הגודל הרצוי. סה"כ ישנם חמישה חלקים: בסיס, שני קירות חלקים ושני קירות מעוטרים. על אחד הקירות הלא מעוטרים יוצרים פתח ממנו יוכנס הנר. על הקירות שבהם יהיה העיטור משרטטים את גבולות העיטור. שלב 2: מניחים ניר פרגמנט עליו מצויירת הדוגמה על משטח החומר, עוברים על הדוגמה עם עפרון. שלב 3: מוציאים את החלקים המיותרים באמצעות סכינים וחותכנים   שלב 4: חורצים את שולי החלקים ומורחים סליפ (דבק). מחברים את החלקים השונים ומנקים את שאריות הדבק.   שלב 5: בחלק הפנימי מוסיפים חוליות דקות לחיזוק החיבור, חותכים את שאריות הבסיס.  ניתן ליצור את בתי הנר בכל גודל וצורה. בהצלחה  עבודות נוספות של אלסי: