דילוג לתוכן הראשי

תערוכת היחיד הראשונה שלי



ביום שני האחרון הצגתי תערוכת יחיד לקבוצת מטיילים שהגיעה לבאר טוביה. 
את התערוכה הצגתי במועדון הבנים של המושב, שהוא למעשה חדר ההנצחה לבנים שנפלו במלחמות ישראל. החדר מטופח ונעים ושימש כבית מארח מתאים לתערוכת הפופ אפ שלי. זו הפעם הראשונה שלי שאני מציגה גוף עבודות שלם לבד ובהחלט התרגשתי למרות שהתערוכה הוקמה והורדה באותו היום (=פופ-אפ). 



בתערוכה הצגתי עבודות ציור על כלי פורצלן וחרסים, עבודות שעוסקות במשפחה שלי, ביחסים בין האנשים ובהיסטוריה שלה. (בפוסט הקודם אפשר לראות את הכתבה המצולמת מהתוכנית יצירה מקומית שמסבירה על גוף עבודות זה). החיבור לבית הבנים התאים לאופי העבודות שמדברות על היסטוריה של מקום ומשפחה ועל הנצחה אישית של אנשים אהובים.
שולחנות העץ היפים נבנו במיוחד לתערוכה על ידי רועי המוכשר שהוא גם בעלי היקר.








  ___________________________________________________

לאחרונה משהו מתעורר בבאר טוביה. לאט ובשקט מגיעות לאזור קבוצות של אנשים שסיפור המושב שלנו שמתחיל לפני יותר מ 100 שנים מעורר בהם עניין. את רוב הקבוצות מביאה לאה פופר שהיא מדריכה מנוסה ובעלת ידע רב בהיסטוריה ואמנות. לכל קבוצה היא "תופרת" מסלול שונה בהתאם לטעם הקבוצה בשיתוף עם יעל רחמלביץ הנהדרת שמקשרת ומארגנת ויוצרת את הקשרים המתאימים. המבקרים מקבלים הצצה על המקום דרך ביקור במוזיאון הארכיון של המושב שמציג את ההיסטוריה של המושב במסמכים וחפצים, פגישות עם אמנים מקומיים כמו גרשון היימן שמדבר על עבודתו,  מבקרים בגלריות כמו למשל הגלריה המדהימה של קריסטין לריהוט סקנדינבי עתיק, מבקרים אצל יצרני מזון בוטיק  כמו למשל משק העזים של משפחת שמואלי, מבקרים במקומות היסטוריים מעניינים ועוד ועוד. 



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

טיפ טולנד Tip Toland

בפוסט זה אתן בעיקר לתמונות לדבר אבל בכל זאת... אי אפשר בלי כמה מילות פתיחה. לאורך הסימפוזיון צלמתי שלבים שונים בעבודתה המדהימה של טיפ טולנד Tip Toland  שאותם אראה כאן. טיפ היא אישה מרשימה שנראה שהיא לא מפסלת אלא ממש רוקדת עם הפסל שלה. הבעות עולות ומתחלפות בקלות מתחת לידיה המיומנות כשרגע אחד הדימוי הוא של אדם צעיר ופתאום זקן, פעם מחייך ופעם רציני. במצגת השיקופיות ניתן היה להתרשם מהרפרטואר המפואר של דמויות שטיפ פיסלה לאורך הקריירה הארוכה שלה וכן משיטות העבודה בהתמודדות עם קונסטרוקציות מתוחכמות שתומכות בפסלי ענק. בסרט שצולם בבית בנימיני ניתן לראות את תהליך העבודה על מודל קטן של הפסל שעליו עבדה בתל חי וכן את תכנון הקונסטרוקציה. עיצוב הראש והבסיס כשבפנים קונסטרוקציה מצינורות אי אפשר שלא להתרשם מהחיוניות האדם הצעיר והמעוצב הופך למבוגר ומלא יותר הוספת האוזן  

ונציה- ביקור בביאנלה 2015, All The World’s Futures

הביאנלה עצומה ומתפרסת על שני מוקדים רשמיים הג'רדיני והארסנלה, ועוד עשרות תערוכות קטנות מפוזרות ברחבי העיר. אי אפשר להראות את הכל וגם לא הכל הרשים אותי באותה המידה. השנה היו גם המון עבודת וידאו שאי אפשר לתעד אותן בצילום סטילס. (יותר מדי לדעתי.) אז להלן הדברים שאהבתי במיוחד בלי יותר מדי הסברים... הביתן הראשון כשנכנסים לג'רדיני- הביתן של הולנד   מיצב המפתחות של יפן- מרשים מאוד מאות מפתחות תלויים על חוטים אדומים שיוצרים חופה מעל ראשי המבקרים. הזכיר לי את החדר עם המפתחות מהארי פוטר. מיצב המפתחות של יפן. ג'רדיני ע ציץ משייט לו  בחלל של הביתן הצרפתי ומה שהיה ממש מפתיע יותר מהעצים ששטו, הן הטריבונות דמויות הבטון הקשה שעליהם היו שרועים מבקרים רבים ולמרבה ההפתעה היו רכות וקפיציות ולא מבטון בכלל. רישום שהרשים אותי במיוחד (כי אני ממש אוהבת רישום) וציור שהרשים אותי במיוחד - הגודל אגב  בתמונה הבאה קופסאות של אוצרות ע בודת רישום עדינה על גבי מפות  עבודת ציור ורשיום על גבי מפת גבולות של מקומות שונים בע

תערוכת אורח בגלריה 8 ביפו

הגלריה '8 ביפו' ממוקמת ברח' רבי פנחס שבמרכז שוק הפשפשים המקסים של יפו. זוהי גלריה/קאופרטיב של קרמיקאים מהמובילים בתחומם . בשיא החורף עם הבטחות לסופות וגשמים, הגיע יום שישי ואיתו שמש נעימה, השוק התמלא בריחות של יום שישי ובהמולה אופיינית, בתי הקפה והמסעדות מיהרו להוציא שולחנות החוצה ולקבל את הסופ"ש. באווירה קסומה וחגיגית זו פתחתי את תערוכת היחיד הראשונה שלי.  בתערוכה אני מציגה שתי סדרות מרכזיות : בחלק הראשון של גוף העבודות אני יוצרת פאזל של זיכרונות המתבססים על צילומי משפחה אותם אני מציירת ומדפיסה על כלים ואובייקטים אחרים שאני יוצרת.  דרך העבודה אני בוחנת מושגים כמו זיכרון ונוסטלגיה, הדימויים שמרכיבים אותם וכיצד ואיזה תמונה היסטורית/ משפחתית/לאומית  הם יוצרים.  דרך הדימויים שאני מבודדת מתוך האלבום המשפחתי אני למעשה בוחרת איזה נרטיב לספר ולחשוף.  בחלק השני של גוף העבודות אני משתמשת בדימויים שלקוחים מרישומים קלאסיים, דרכם אני בוחנת שאלות של מושגי יופי ורגש. ההתבוננות  ביצירות המופת של אמנים כגון לאונרדו ואחרים והעברתם למדיום הקרמי שהעבודה עליו היא יותר אי