ביום שני האחרון הצגתי תערוכת יחיד לקבוצת מטיילים שהגיעה לבאר טוביה.
את התערוכה הצגתי במועדון הבנים של המושב, שהוא למעשה חדר ההנצחה לבנים שנפלו במלחמות ישראל. החדר מטופח ונעים ושימש כבית מארח מתאים לתערוכת הפופ אפ שלי. זו הפעם הראשונה שלי שאני מציגה גוף עבודות שלם לבד ובהחלט התרגשתי למרות שהתערוכה הוקמה והורדה באותו היום (=פופ-אפ).
בתערוכה הצגתי עבודות ציור על כלי פורצלן וחרסים, עבודות שעוסקות במשפחה שלי, ביחסים בין האנשים ובהיסטוריה שלה. (בפוסט הקודם אפשר לראות את הכתבה המצולמת מהתוכנית יצירה מקומית שמסבירה על גוף עבודות זה). החיבור לבית הבנים התאים לאופי העבודות שמדברות על היסטוריה של מקום ומשפחה ועל הנצחה אישית של אנשים אהובים.
שולחנות העץ היפים נבנו במיוחד לתערוכה על ידי רועי המוכשר שהוא גם בעלי היקר.
לאחרונה משהו מתעורר בבאר טוביה. לאט ובשקט מגיעות לאזור קבוצות של אנשים שסיפור המושב שלנו שמתחיל לפני יותר מ 100 שנים מעורר בהם עניין. את רוב הקבוצות מביאה לאה פופר שהיא מדריכה מנוסה ובעלת ידע רב בהיסטוריה ואמנות. לכל קבוצה היא "תופרת" מסלול שונה בהתאם לטעם הקבוצה בשיתוף עם יעל רחמלביץ הנהדרת שמקשרת ומארגנת ויוצרת את הקשרים המתאימים. המבקרים מקבלים הצצה על המקום דרך ביקור במוזיאון הארכיון של המושב שמציג את ההיסטוריה של המושב במסמכים וחפצים, פגישות עם אמנים מקומיים כמו גרשון היימן שמדבר על עבודתו, מבקרים בגלריות כמו למשל הגלריה המדהימה של קריסטין לריהוט סקנדינבי עתיק, מבקרים אצל יצרני מזון בוטיק כמו למשל משק העזים של משפחת שמואלי, מבקרים במקומות היסטוריים מעניינים ועוד ועוד.
תגובות
הוסף רשומת תגובה
אשמח לשמוע את דעתך