דילוג לתוכן הראשי

תערוכת היחיד הראשונה שלי



ביום שני האחרון הצגתי תערוכת יחיד לקבוצת מטיילים שהגיעה לבאר טוביה. 
את התערוכה הצגתי במועדון הבנים של המושב, שהוא למעשה חדר ההנצחה לבנים שנפלו במלחמות ישראל. החדר מטופח ונעים ושימש כבית מארח מתאים לתערוכת הפופ אפ שלי. זו הפעם הראשונה שלי שאני מציגה גוף עבודות שלם לבד ובהחלט התרגשתי למרות שהתערוכה הוקמה והורדה באותו היום (=פופ-אפ). 



בתערוכה הצגתי עבודות ציור על כלי פורצלן וחרסים, עבודות שעוסקות במשפחה שלי, ביחסים בין האנשים ובהיסטוריה שלה. (בפוסט הקודם אפשר לראות את הכתבה המצולמת מהתוכנית יצירה מקומית שמסבירה על גוף עבודות זה). החיבור לבית הבנים התאים לאופי העבודות שמדברות על היסטוריה של מקום ומשפחה ועל הנצחה אישית של אנשים אהובים.
שולחנות העץ היפים נבנו במיוחד לתערוכה על ידי רועי המוכשר שהוא גם בעלי היקר.








  ___________________________________________________

לאחרונה משהו מתעורר בבאר טוביה. לאט ובשקט מגיעות לאזור קבוצות של אנשים שסיפור המושב שלנו שמתחיל לפני יותר מ 100 שנים מעורר בהם עניין. את רוב הקבוצות מביאה לאה פופר שהיא מדריכה מנוסה ובעלת ידע רב בהיסטוריה ואמנות. לכל קבוצה היא "תופרת" מסלול שונה בהתאם לטעם הקבוצה בשיתוף עם יעל רחמלביץ הנהדרת שמקשרת ומארגנת ויוצרת את הקשרים המתאימים. המבקרים מקבלים הצצה על המקום דרך ביקור במוזיאון הארכיון של המושב שמציג את ההיסטוריה של המושב במסמכים וחפצים, פגישות עם אמנים מקומיים כמו גרשון היימן שמדבר על עבודתו,  מבקרים בגלריות כמו למשל הגלריה המדהימה של קריסטין לריהוט סקנדינבי עתיק, מבקרים אצל יצרני מזון בוטיק  כמו למשל משק העזים של משפחת שמואלי, מבקרים במקומות היסטוריים מעניינים ועוד ועוד. 



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אליזבת ויג'ה לה ברון- ציירת ואמא במאה ה18

מאמר זה מבוסס על עבודה סמינריונית שהוגשה לפרופ' יוני אשר, החוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת תל אביב, 2003 .  תמונות וביבליוגרפיה מרכזית  בסוף המאמר אליזבת ויג'ה לה ברון,  Elisabeth Vigee Le Brun   ,   1755-1842 מי שמגיע למוזיאון או פותח ספר של תולדות האמנות, לרוב יתקל בציורים של גברים ולכן הדעה הרווחת היא שאין בכלל ציירות נשים, אך מסתבר שיש אמניות נשים במאה ה18 ואף כאלו שהיו מפורסמות מאוד בזמנן והתפרנסו בכבוד מיצירתן. אך דרכן של אמניות אלו לא הייתה קלה וגם כאשר הגיעו למעמד הנכסף   תמיד הייתה סביבן חרושת של שמועות ודעות קדומות כגון שגברים הם אלו שמציירים להן את ציוריהן.   הדעה המקובלת הייתה שלציירות "אין את היד (הכוח), את הראש (ההגיון) ואת הלב (התשוקה) שמאפשרים לצייר ציור היסטורי טוב".   מה שהטבע כן העניק לנשים זה את היכולת לחקות . ציור דיוקן אינו קשה מנטאלית כמו ציור היסטורי והוא דורש רק כשרון טכני ואת היכולת לחקות את הטבע.     המקור לדעות אלו הם הדיונים המדעיים של המאה ה18 על רוחן וגופן של נשים, הרחם הפך להיות האיבר שמופ...

ציפורים בגיל- תערוכת פיסול ציפורים במוזיאון הארץ

השנה נענתי לקריאה של  שלומית חפר  להצטרף למדריכי קרמיקה  שעובדים עם בני הגיל השלישי ברחבי הארץ, להשתתף בתערוכה שתתקיים במוזאון ארץ ישראל. פניתי עם הרעיון ל תמר רום   ממחלקת הרווחה במועצה אזורית באר טוביה. תמר  התלהבה והוציאה את כל הרעיון אל הפועל. במהלך השנה עברתי ב 8 מושבים וקיבוץ אחד ברחבי המועצה ופגשתי את הנשים הנהדרות שמשתתפות בפעילות במועדונים שבישובים. במהלך שני מפגשים יצרנו ציפורים  מושבניקיות- ציפורים בעלות אופי חקלאי. מפגש אחד הוקדש  להצגת הנושא והכנת הציפורים ומפגש שני לצביעתן בצבעים עליזים. העבודה  היתה מאתגרת בשל העובדה שעברתי בין המושבים עם "סטודיו נייד", סוחבת חימר וכלי עבודה וחוזרת עם ציפורים צבועות ויבשות אל הסטודיו. אך מעבר לזה המפגשים היו שמחים ועליזים, כשנשים שלרובן זוהי ההתנסות הראשונה עם החומר נהנו מהחידוש ומהאתגר ונתנו ליצירתיות שלהן ביטוי. התערוכה נפתחה באופן רשמי ביום חמישי 6.7.2017 ותימשך עד אוקטובר 2017. מתוך טקסט התערוכה:" במשך השנה האחרונה עמלו כ-2,500 אזרחים ותיקים, פסלים ויוצרים בקרמיקה ביותר מ-100 מרכ...

עץ משפחה משפחת קריף