דילוג לתוכן הראשי

סימפוזיון תל חי 2014- רשימה 2

השנה בסימפוזיון התארחו

 SERGEI ISUPOV 

TESSA WOLFE MURRAY

רינה  פלג


לצידם הדגימו שני אמנים צעירים, ישראלים מנל מורקוס ואורן ארבל שלצערי לא מצאתי אתר שלהם. 

סרגיי איסופוב- אמן רוסי  שחי היום בארה"ב יוצר כלים ופסלים ועליהם הוא מצייר חזיונות סוריאליסטים שהזכירו לי   איקונות רוסיות גדולות עיניים וציורים של הירונימוס בוש. הציור שלו צבעוני ומרהיב ומותאם לפני השטח עליהם הוא מצוייר.
טסה מורי - אמנית בריטית יוצרת עבודות שימושיות ודקורטיביות שמה שמייחד אותה הוא שיטת הצביעה, הצבעוניות ושימוש בשריפת עישון ממוקדת אותה היא הדגימה והתמונות שלה מובאות כאן. מעניין היה לראות את המצגת שבה היא הראתה את מקורות ההשראה לצבעוניות ולטקסטורות מתוך צילומי נוף אורבני וטבעי, בחריצי המדרכות ומכסי הביוב.
רינה פלג - אמנית ישראלית שחיה שנים בארה"ב ולאחרונה שבה לארץ,  יוצרת מבנים מכילים וגדולים מחוליות, משתמשת בתבניות שונות ויוצרת מיצבים מהאלמנטים הפיסוליים שהיא יוצרת.

והנה התמונות: קודם סרגיי איסופוב, אחר כך טסה מורי , רינה פלג ובסוף האמנים הצעירים מנל מורקוס ואורן ארבל.




פסל ועליו ציור












הטקסטורה על האגרטלים נעשית על ידי חותמות. במקרה זה החותמת היא סדק שהיה בכביש, עליו היא הניחה חומר ושרפה.


תהליך השירפה נעשה בתוך פיילה עטופה בנייר כסף, מלאה בחול. את העננים משיגה טסה באמצעות נסורת טבולה בספירט לבן אותה היא מפזרת על הכלי במקומות שבהם היא רוצה את העישון. היא מדליקה את הנסורת ומכבה לאחר זמן קצר (דקות בודדות)




אגרטל לאחר שריפת עישון מדוייקת ומדודה. הצבעוניות מושגת באמצעות אנגובים, ללא גלזורה כדי שהצבע יספוג את העשן גם אחרי שריפה גבוהה

אריח לאחר שריפת עישון




שתי דוגמאות לעבודות של רינה פלג מתוך המצגת





מנל מדגימה הדפס על גוף קרמי. מנל משתמשת בצילומי זירוקס אותם היא מעבירה אל הכלי בטככניקת הדפס
אורן יוצר אובייקטים שונים כחלק מלמידה של תהליך. האובייקטים נעשים בטכניקות שונות של תבניות יציקה ולחיצה, גזירה והדבקה. את האובייקטים השונים הוא מצרף לכדי גוף פיסולי.











לקריאה של פוסטים קודמים על הסימפוזיון- הכנסו לכאן ותגללו למטה- כל הפוסטים הקודמים בנושא נמצאים בדף זה.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

טיפ טולנד Tip Toland

בפוסט זה אתן בעיקר לתמונות לדבר אבל בכל זאת... אי אפשר בלי כמה מילות פתיחה. לאורך הסימפוזיון צלמתי שלבים שונים בעבודתה המדהימה של טיפ טולנד Tip Toland  שאותם אראה כאן. טיפ היא אישה מרשימה שנראה שהיא לא מפסלת אלא ממש רוקדת עם הפסל שלה. הבעות עולות ומתחלפות בקלות מתחת לידיה המיומנות כשרגע אחד הדימוי הוא של אדם צעיר ופתאום זקן, פעם מחייך ופעם רציני. במצגת השיקופיות ניתן היה להתרשם מהרפרטואר המפואר של דמויות שטיפ פיסלה לאורך הקריירה הארוכה שלה וכן משיטות העבודה בהתמודדות עם קונסטרוקציות מתוחכמות שתומכות בפסלי ענק. בסרט שצולם בבית בנימיני ניתן לראות את תהליך העבודה על מודל קטן של הפסל שעליו עבדה בתל חי וכן את תכנון הקונסטרוקציה. עיצוב הראש והבסיס כשבפנים קונסטרוקציה מצינורות אי אפשר שלא להתרשם מהחיוניות האדם הצעיר והמעוצב הופך למבוגר ומלא יותר הוספת האוזן  

אליזבת ויג'ה לה ברון- ציירת ואמא במאה ה18

מאמר זה מבוסס על עבודה סמינריונית שהוגשה לפרופ' יוני אשר, החוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת תל אביב, 2003 .  תמונות וביבליוגרפיה מרכזית  בסוף המאמר אליזבת ויג'ה לה ברון,  Elisabeth Vigee Le Brun   ,   1755-1842 מי שמגיע למוזיאון או פותח ספר של תולדות האמנות, לרוב יתקל בציורים של גברים ולכן הדעה הרווחת היא שאין בכלל ציירות נשים, אך מסתבר שיש אמניות נשים במאה ה18 ואף כאלו שהיו מפורסמות מאוד בזמנן והתפרנסו בכבוד מיצירתן. אך דרכן של אמניות אלו לא הייתה קלה וגם כאשר הגיעו למעמד הנכסף   תמיד הייתה סביבן חרושת של שמועות ודעות קדומות כגון שגברים הם אלו שמציירים להן את ציוריהן.   הדעה המקובלת הייתה שלציירות "אין את היד (הכוח), את הראש (ההגיון) ואת הלב (התשוקה) שמאפשרים לצייר ציור היסטורי טוב".   מה שהטבע כן העניק לנשים זה את היכולת לחקות . ציור דיוקן אינו קשה מנטאלית כמו ציור היסטורי והוא דורש רק כשרון טכני ואת היכולת לחקות את הטבע.     המקור לדעות אלו הם הדיונים המדעיים של המאה ה18 על רוחן וגופן של נשים, הרחם הפך להיות האיבר שמופקד על חולשתן של הנשים גם מנטאלי

תערוכת אורח בגלריה 8 ביפו

הגלריה '8 ביפו' ממוקמת ברח' רבי פנחס שבמרכז שוק הפשפשים המקסים של יפו. זוהי גלריה/קאופרטיב של קרמיקאים מהמובילים בתחומם . בשיא החורף עם הבטחות לסופות וגשמים, הגיע יום שישי ואיתו שמש נעימה, השוק התמלא בריחות של יום שישי ובהמולה אופיינית, בתי הקפה והמסעדות מיהרו להוציא שולחנות החוצה ולקבל את הסופ"ש. באווירה קסומה וחגיגית זו פתחתי את תערוכת היחיד הראשונה שלי.  בתערוכה אני מציגה שתי סדרות מרכזיות : בחלק הראשון של גוף העבודות אני יוצרת פאזל של זיכרונות המתבססים על צילומי משפחה אותם אני מציירת ומדפיסה על כלים ואובייקטים אחרים שאני יוצרת.  דרך העבודה אני בוחנת מושגים כמו זיכרון ונוסטלגיה, הדימויים שמרכיבים אותם וכיצד ואיזה תמונה היסטורית/ משפחתית/לאומית  הם יוצרים.  דרך הדימויים שאני מבודדת מתוך האלבום המשפחתי אני למעשה בוחרת איזה נרטיב לספר ולחשוף.  בחלק השני של גוף העבודות אני משתמשת בדימויים שלקוחים מרישומים קלאסיים, דרכם אני בוחנת שאלות של מושגי יופי ורגש. ההתבוננות  ביצירות המופת של אמנים כגון לאונרדו ואחרים והעברתם למדיום הקרמי שהעבודה עליו היא יותר אי