דילוג לתוכן הראשי

כיורים

בשנים האחרונות אופנת הכיורים המעוטרים מקבלת מקום של כבוד לא רק בבתי המלאכה של אמני הקרמיקה אלא גם במקומות מסחריים וגדולים. רובינו לא מסתפקים בכיור הלבן או הקרם הפשוט ומחפשים משהו מיוחד שיתאים לפינה מסויימת, יקשט אותה ויתאים לטעם שלנו.

לפינות קטנות כמו שירותי אורחים או כיורים לנטילת ידיים מתאימים כיורים קטנים יחסית, שלא כמו בחדרי הרחצה, שם הכיור צריך להיות יותר גדול, בעיקר אם מדובר בילדים. לרוב הכיורים בפינות אלו הם כיורים מונחים על מדף כדי שניתן יהיה לראות את הכיור מבפנים ומבחוץ, כך שהכיור הופך לפריט דקורטיבי משמעותי ולא רק שימושי. במקרה של הנחת כיור על מדף יש לתכנן מראש את גובה המדף בהתאם לגובה הכיור ואת מיקום פתח הניקוז.

אני נתקלת רבות בשאלה איך ניתן למנוע הרטבה של סביבת הכיור כאשר מדובר בכיור קטן. התשובה היא לרוב שאי אפשר למנוע אותה לגמרי, אך ניתן לצמצם אותה. כאשר הכיור קטן וילדים משתמשים בו יהיו השפרצות מסביב- גובה הכיור במקרה זה אינו קובע אלא יותר הרוחב של הכיור ומיקום הברז יחסית אליו. יש לשאוף שפיית הברז תהייה ממוקמת מעל המרכז, לא יותר מדי גבוה כדי שהידיים יהיו ממוקמות קרוב לכיור. כמו כן אני ממליצה לסגור מעט את ברז המיים השולט על כניסת המיים למערכת (ברז ניל) כדי שמראש זרם המיים שיצא מהברז לא יהיה חזק מדי- גם ימנע את ההשפרצה וגם יחסוך במיים !












כיור עגול בצבע טבעי - חדר רחצה הורים
מבט מלמעלה


מבט מהצד




תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

טיפ טולנד Tip Toland

בפוסט זה אתן בעיקר לתמונות לדבר אבל בכל זאת... אי אפשר בלי כמה מילות פתיחה. לאורך הסימפוזיון צלמתי שלבים שונים בעבודתה המדהימה של טיפ טולנד Tip Toland  שאותם אראה כאן. טיפ היא אישה מרשימה שנראה שהיא לא מפסלת אלא ממש רוקדת עם הפסל שלה. הבעות עולות ומתחלפות בקלות מתחת לידיה המיומנות כשרגע אחד הדימוי הוא של אדם צעיר ופתאום זקן, פעם מחייך ופעם רציני. במצגת השיקופיות ניתן היה להתרשם מהרפרטואר המפואר של דמויות שטיפ פיסלה לאורך הקריירה הארוכה שלה וכן משיטות העבודה בהתמודדות עם קונסטרוקציות מתוחכמות שתומכות בפסלי ענק. בסרט שצולם בבית בנימיני ניתן לראות את תהליך העבודה על מודל קטן של הפסל שעליו עבדה בתל חי וכן את תכנון הקונסטרוקציה. עיצוב הראש והבסיס כשבפנים קונסטרוקציה מצינורות אי אפשר שלא להתרשם מהחיוניות האדם הצעיר והמעוצב הופך למבוגר ומלא יותר הוספת האוזן  

אליזבת ויג'ה לה ברון- ציירת ואמא במאה ה18

מאמר זה מבוסס על עבודה סמינריונית שהוגשה לפרופ' יוני אשר, החוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת תל אביב, 2003 .  תמונות וביבליוגרפיה מרכזית  בסוף המאמר אליזבת ויג'ה לה ברון,  Elisabeth Vigee Le Brun   ,   1755-1842 מי שמגיע למוזיאון או פותח ספר של תולדות האמנות, לרוב יתקל בציורים של גברים ולכן הדעה הרווחת היא שאין בכלל ציירות נשים, אך מסתבר שיש אמניות נשים במאה ה18 ואף כאלו שהיו מפורסמות מאוד בזמנן והתפרנסו בכבוד מיצירתן. אך דרכן של אמניות אלו לא הייתה קלה וגם כאשר הגיעו למעמד הנכסף   תמיד הייתה סביבן חרושת של שמועות ודעות קדומות כגון שגברים הם אלו שמציירים להן את ציוריהן.   הדעה המקובלת הייתה שלציירות "אין את היד (הכוח), את הראש (ההגיון) ואת הלב (התשוקה) שמאפשרים לצייר ציור היסטורי טוב".   מה שהטבע כן העניק לנשים זה את היכולת לחקות . ציור דיוקן אינו קשה מנטאלית כמו ציור היסטורי והוא דורש רק כשרון טכני ואת היכולת לחקות את הטבע.     המקור לדעות אלו הם הדיונים המדעיים של המאה ה18 על רוחן וגופן של נשים, הרחם הפך להיות האיבר שמופקד על חולשתן של הנשים גם מנטאלי

תערוכת אורח בגלריה 8 ביפו

הגלריה '8 ביפו' ממוקמת ברח' רבי פנחס שבמרכז שוק הפשפשים המקסים של יפו. זוהי גלריה/קאופרטיב של קרמיקאים מהמובילים בתחומם . בשיא החורף עם הבטחות לסופות וגשמים, הגיע יום שישי ואיתו שמש נעימה, השוק התמלא בריחות של יום שישי ובהמולה אופיינית, בתי הקפה והמסעדות מיהרו להוציא שולחנות החוצה ולקבל את הסופ"ש. באווירה קסומה וחגיגית זו פתחתי את תערוכת היחיד הראשונה שלי.  בתערוכה אני מציגה שתי סדרות מרכזיות : בחלק הראשון של גוף העבודות אני יוצרת פאזל של זיכרונות המתבססים על צילומי משפחה אותם אני מציירת ומדפיסה על כלים ואובייקטים אחרים שאני יוצרת.  דרך העבודה אני בוחנת מושגים כמו זיכרון ונוסטלגיה, הדימויים שמרכיבים אותם וכיצד ואיזה תמונה היסטורית/ משפחתית/לאומית  הם יוצרים.  דרך הדימויים שאני מבודדת מתוך האלבום המשפחתי אני למעשה בוחרת איזה נרטיב לספר ולחשוף.  בחלק השני של גוף העבודות אני משתמשת בדימויים שלקוחים מרישומים קלאסיים, דרכם אני בוחנת שאלות של מושגי יופי ורגש. ההתבוננות  ביצירות המופת של אמנים כגון לאונרדו ואחרים והעברתם למדיום הקרמי שהעבודה עליו היא יותר אי