דילוג לתוכן הראשי

First we take Hovinkartano

טוב. אז אם שברתם את השיניים בכותרת , אז לא נורא- אתם לא לבד. זה שם של מקום בפינלנד, ליתר דיוק, מרכז אומנויות, שבו עבודות שלי מוצגות כרגע במסגרת תערוכה קבוצתית של אמנים ישראלים ופינים.
הפרויקט הוא של קבוצת אמנים בשם 'ולא הצלחתי להגיד' שבראשה עמילי גלבמן האנרגטית.
נושא התערוכה הוא פרקים ביומן, זכרונות ישנים ואישיים, שבאים לידי ביטוי באופן חזותי.
העבודה שאני בחרתי להציג נקראת 'אחיות' והיא מורכבת מארבעה ציורים על חרסים שבורים. על כל חרס בנפרד מצוייר פה מחייך ועל החרס הרביעי מצויירת עין צופייה.




ניתן לראות את הקטלוגים של תערוכות קודמות של הפרויקט וגם של התערוכה שבה אני משתתפת ב אתר הקבוצה.


עבודות נוספות:
נשיקה

דיוקן עצמי

ריקוד

לחיים



ובאותו עניין- כתבה שהתפרסמה עלי באתר המועצה של באר טוביה

אמנית קרמיקה מבאר טוביה
השתתפה בתערוכה בפינלנד
תאריך: , 10/08/2011 יניב אוחנה
התערוכה שיקפה מפגש ודיאלוג בין אמנים מישראל ומפינלנד.
איילת זר, תושבת המועצה, הציגה את עבודתה "אחיות" ובה ארבעה ציורים על חתיכות חרס
בחודש יולי האחרון הציגה אמנית הקרמיקה, איילת זר, את יצירותיה בתערוכה שהתקיימה בפינלנד ושמה "להשאיר את האור פתוח". מטרת התערוכה הייתה לשאוב השראה אמנותית בין תרבויות שונות ורחוקות, כמו ישראל ופינלנד. הנושא שעמד במרכז התערוכה עסק בזהות וזיכרון.
איילת זר ממושב באר טוביה, הציגה בתערוכה את עבודתה "אחיות", במסגרתה הוצגו ארבעה ציורים בצבעי שמן על חתיכות חרס. היצירות משלבות את שני התחומים בעבודתה של זר, ציור ופיסול קרמי.

"התערוכה הייתה הצלחה והגיע קהל מקומי רב" מספרת זר "יש חשיבות גדולה בהשתתפות בתערוכה בינלאומית שמציגה את העשייה בישראל מכיוונים שונים ולא רק מה ששומעים עלינו בהקשרים פוליטיים. למעשה כל פעילות כזו היא יחסי ציבור חיוביים עבורנו ומאפשרת לעולם להכיר את האנשים הפרטיים ואת העשייה בארץ".

אילת זר היא בוגרת המדרשה לאמנות בית ברל ובעלת תואר שני בתולדות האמנות וB.E.D בחינוך לאמנות. היא בעלת סטודיו וגלריה לקרמיקה במושב באר טוביה שם היא יוצרת כלים שימושיים, אהילים, אריחים, פסלים ואף מעבירה סדנאות למבוגרים.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מטבח

עבור אנשים רבים המטבח נחשב כמרכז הבית. המקום שסביבו מתנהלים החיים ביום יום, מקום שוקק פעילות, מקום מפגש לבני הבית, לכוס קפה, ארוחה קלה או סתם שיחה עם השכנה שנכנסה. על מנת להגיע לאווירה נעימה ומזמינה המטבח זוכה לתשומת לב רבה במהלך בניה או שיפוצים. אווירה כזו משיגים בדרכים שונות החל מעיצוב ארונות המטבח דרך הידיות, החפצים השונים, הצבעוניות וכמובן חיפוי הקיר. חיפוי הקיר במטבח הוא בעל תפקיד פונקציונאלי (מונע רטיבות, קל לניקוי ועוד) אך גם אסתטי. חיפוי מיוחד ושונה יכול לתת למטבח מראה ייחודי ולשקף את הטעם האישי של בעלי הבית. רבים משלבים היום אריחים מצויירים כחלק מהאריחים הקיימים אך אפשרות נוספת היא חיפוי כל הקיר באריחים עבודת יד שנותנים מראה יוצא דופן. אריחים אלו באים בגדלים ובסגנונות שונים: החל מציורי ירקות ופירות, דרך דגמים גיאומטרים שונים, ציורי פרחים, הטבעות ועוד. המטבח של מזל: שילוב של אריחים מצויירים ומוטבעים עם אריחים חלקים מבחינת עמידות- אריחי קרמיקה עבודת יד שנצרפים (נשרפים) בטמפרטורה גבוהה עם גלזורה מתאימה- הם עמידים וחזקים ביותר. המטבח של יעל :חיפוי הקיר בשתי שורות ...

אליזבת ויג'ה לה ברון- ציירת ואמא במאה ה18

מאמר זה מבוסס על עבודה סמינריונית שהוגשה לפרופ' יוני אשר, החוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת תל אביב, 2003 .  תמונות וביבליוגרפיה מרכזית  בסוף המאמר אליזבת ויג'ה לה ברון,  Elisabeth Vigee Le Brun   ,   1755-1842 מי שמגיע למוזיאון או פותח ספר של תולדות האמנות, לרוב יתקל בציורים של גברים ולכן הדעה הרווחת היא שאין בכלל ציירות נשים, אך מסתבר שיש אמניות נשים במאה ה18 ואף כאלו שהיו מפורסמות מאוד בזמנן והתפרנסו בכבוד מיצירתן. אך דרכן של אמניות אלו לא הייתה קלה וגם כאשר הגיעו למעמד הנכסף   תמיד הייתה סביבן חרושת של שמועות ודעות קדומות כגון שגברים הם אלו שמציירים להן את ציוריהן.   הדעה המקובלת הייתה שלציירות "אין את היד (הכוח), את הראש (ההגיון) ואת הלב (התשוקה) שמאפשרים לצייר ציור היסטורי טוב".   מה שהטבע כן העניק לנשים זה את היכולת לחקות . ציור דיוקן אינו קשה מנטאלית כמו ציור היסטורי והוא דורש רק כשרון טכני ואת היכולת לחקות את הטבע.     המקור לדעות אלו הם הדיונים המדעיים של המאה ה18 על רוחן וגופן של נשים, הרחם הפך להיות האיבר שמופ...

שיעור מצולם להכנת בית נר מקרמיקה בעיטור מנדלה. שלב אחר שלב

יוצרת ומדגימה- אלסי נחום במסגרת סדנאות קרמיקה בסטודיו של אילת זר שינבוים בבאר טוביה. שלב 1: מרדדים משטח ומשרטטים עליו את החלקים השונים לפי הגודל הרצוי. סה"כ ישנם חמישה חלקים: בסיס, שני קירות חלקים ושני קירות מעוטרים. על אחד הקירות הלא מעוטרים יוצרים פתח ממנו יוכנס הנר. על הקירות שבהם יהיה העיטור משרטטים את גבולות העיטור. שלב 2: מניחים ניר פרגמנט עליו מצויירת הדוגמה על משטח החומר, עוברים על הדוגמה עם עפרון. שלב 3: מוציאים את החלקים המיותרים באמצעות סכינים וחותכנים   שלב 4: חורצים את שולי החלקים ומורחים סליפ (דבק). מחברים את החלקים השונים ומנקים את שאריות הדבק.   שלב 5: בחלק הפנימי מוסיפים חוליות דקות לחיזוק החיבור, חותכים את שאריות הבסיס.  ניתן ליצור את בתי הנר בכל גודל וצורה. בהצלחה  עבודות נוספות של אלסי: