דילוג לתוכן הראשי

אאידה שד גבעת חביבה 15-27 ביולי, 2012 AIDASHED GIVAT HAVIVA

THIS POST IS FOLLOWED BY AN ENGLISH ONE IN THE END

הקיץ נפלה לידי הזכות להשתתף בסדנה ייחודית בת שבועיים בגבעת חביבה. הסדנה מיועדת לקרמיקאים מקצועיים שהחומר הקרמי הוא דרך החיים שלהם. הסדנה המיוחדת מבוססת על פורמט שקיים בעולם שבו קבוצת אמנים עובדים וחיים במתחם אחד לתקופה נתונה (RESIDENCY). אחד המקומות האלו הוא Watershed Center for the Ceramic Art שבו מתקיימות סדנאות כאלו ומזה כמה שנים נשלחים לשם קרמיקאים ישראליים מטעם AIDA Association of Israel's decorative arts)) לחוות את חווית המקום ואת המפגש המקצועי. לפני שנתיים הוחלט לקיים פורמט דומה כאן בארץ בגבעת חביבה בה קיימת סדנה גדולה ומאובזרת הכוללת תנורים שונים, חומרים לרוב ואין סוף אפשרויות- גן עדן לקרמיקאים, וכמובן גם אפשרות הלינה.  העבודה זה לצד זה בחללים משותפים, הלינה במקום, ההרצאות והשיחות מאפשרים התנתקות משגרת היום יום והתמקדות בתהליכי היצירה, בלמידה והתמקצעות.

עבורי הייתה זו חוויה מיוחדת מאוד לעבוד לצד קרמיקאים מהשורה הראשונה בארץ ובעולם שאת שמותיהם אני מכירה מתערוכות שונות אך לא פגשתי מעולם ובטח שלא עבדתי לצידם. השיחות עם כל אחד מהמשתתפים, הנדיבות בידע המקצועי, טיפים וכיווני יצירה נתנו לי הרבה חומר למחשבה. רק מלהסתכל באנשים עובדים, כל אחד בסגנונו, בטכניקה המיוחדת לו מילא אותי בחדוות יצירה ורצון ללמוד עוד ועוד.

אישית החלטתי לא לעבוד על דברים מוכרים אלא "לנצל" את מגוון התנורים בסדנה ולהתנסות בכמה שיותר סוגי שריפות: שריפת ראקו, שריפת בור לעישון ושריפת רדוקציה בתנור גז. המסקנה שלי מהשריפות האלו היא שאני חייבת לבנות תנור עישון בחצר.

שריפת ראקו. צילם- רני גילת (שעבד שעות נוספות ופתח סטודיו לצילום ביום האחרון כדי לצלם את העובודת של כולנו)
שריפת בור לעישון

כיוון נוסף שהלכתי בו הוא הציור על חרסים, נושא שאני עוסקת בו כבר כמה זמן, אך הפעם תוך נסיון ללמוד טכניקות חדשות להעברת הציור על הכלי/חרס.

ציור והדפס על חרסים. הדימויים לקוחים מצילומים ישנים של משפחתי

 
על כל הטוב הזה אני רוצה להודות לכמה אנשים

לאביבה בן סירה- מנהלת AIDA ישראל שהביאה את  WATERSHED לישראל ויצרה את .AIDASHED

לאתי עמרם מנהלת מרכז האמנות בגבעת חביבה ולשמחה איכלר יד ימינה שארחו אותנו בנעימות ודאגו לכל פרט ופרט במהלך השהות שלנו.

לאבנר זינגר שנתן לנו יד חופשית ונדיבה בסדנה המדהימה שלו, התעניין, שוחח, השיב והכל בנעימות וסבלנות.

וכמובן לכל אחד מהמשתתפים: לינדה סורמין, מולי הטש, נאן סמית, אסתר בק, הילדה מרום, רחל מנשה דור, מיכל קלסובסקי, גילה מילר לפידות, אטי ספינדל, דורי שכטל זנגר, רני גילת, מרתה ריגר, אורית גינזבורג, הילה אהרוני, שי סירקין, נועה פלאט ואוסי רייכמן  על הייחוד הסגנוני שהביאו עימם.

תמונות מיד אחרי התרגום לאנגלית

  

This Summer I had the privilege to participate in a unique two-week workshop at Givat Haviva. This workshop is for professional Ceramic artists for whom ceramic is a way of life. This special workshop is based on an international format where a group of artists are working and living together for a given period of time(RESIDENCY). One of these places is Watershed Center for the Ceramic Art which holds these workshops and in the past years Israeli ceramic artists were sent there on behalf of AIDA (Association of Israel's decorative arts) to experience the professional meeting. Two years ago it was decided to hold a similar format here in Givat Haviva where there is a large and well-equipped workshop, including various kilns, many materials and endless possibilities - Paradise for Ceramics artist. Work side by side, shared spaces, lodging place, lectures and conversations allow the disengagement from daily life and focus on the creative process and learning.


For me this was a very special experience working alongside first class ceramics from around the world whose names I’m well familiar with from various exhibitions but have never met and obviously have never worked with. The conversations with each participant, their generosity in sharing their professional knowledge, the working tips and directions have given me great food for thought. Just sitting and watching people working, each in his own style and unique technique, filled me with the joy of creativity and desire to learn more and more.


Personally I’ve decided not to work on my familiar things but instead exploit the various kilns in the workshop and experience with as many types of fires: Raku, smoking pit fire and reduction fire in a gas kiln.  My conclusion from these fires is that I have to build a smoking kiln in my yard.

 

Another direction I took was painting on pottery, with which I am dealing with for some time now, but this time while learning new techniques to transfer the drawing onto the ceramic surface.


For all this good I want to thank several people


Aviva Ben Sira – Director of AIDA Israel who brought  WATERSHED to Israel and created the AIDASHED


Etti Amram Director of Givat Haviva Art Center and  her right hand Simha  Aichler  for their king hospitality and for taking care of everything we've needed during our stay.


Avner Zinger who gave us a free and generous hand in his amazing workshop, showed interest, chat and answered our questions pleasantly and patiently


And of course to each participant: Linda Sormin, Molly Hatch, Nan Smith, Esther Beck, Hilda Merom, Rachel Menashe Dor, Michal Klasovsky, Gila Miller Lapidot, Etty Spindel, Dori Zanger, Rani Gilat, Martha Rigger, Orit Ginzburg, Osnat Raichman, Noa Platt, Hila Aharoni and Shay Sirkin, for their unique style.





דורי שכטל זנגר




הילדה מרום



מיכל קלסובסקי

האחד והיחיד אבנר זינגר

מולי הטש Molly Hatch

נועה פלאט ורני גילת

רחל מנשה דור שותפתי לחדר

הילה אהרוני

מיכל מרתה ורני

נאן סמית Nan Smith

אבנר ולינדה סורמין Avner and Linda Sormin

נועה ואטי ספינדל
אוסי רייכמן


מולי ולינדהMolly  and Linda

גילה מילר לפידות

מרתה ריגר ואורית גינזבורג

אני- אילת זר שינבוים

שי סירקין

הילה

מיכל מדפיסה

אסתר בק

שריפת ראקו

שריפת בור

נאן מדגימה יציקות

תנור גז




אורית

לינדה Linda

אבנר מאבנז- מילה חדשה שאנחנו מאמינים שתתפוס חזק בעולם הקרמיקה (:

הבית של רחל

הנרי

שמחה איכלר
'אפטר' בים











מולי אתי ונשות השגרירות האמריקאית
Molly Hatch and Etti Amram with the Counselor for Press and Cultural Affairs from the American Embassy

אביבה בן סירה  מנהלת AIDA עם עיתונאיות אמריקאיות
Aviva Ben Sira director of AIDA with American journalists

אבנר

תמונות נוספות יש בדף הפייסבוק שלי For more photos see my facebbok

תגובות

  1. תודה שלקחת מזמנך להראות מהאווירה המדהימה .שמחתי להכיר אותך. היו בשבילי שבועיים בלתי נשכחים
    תודה
    הילדה מירום

    השבמחק
  2. הי הילדה. תודה על התגובה. היה לי הכבוד והעונג להכיר אותך. אני מקווה שהחוויה מצליחה לעבור בתמונות
    שנה טובה
    אילת

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

אשמח לשמוע את דעתך

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

חיפוש קרוב- תערוכה בבית בנימיני

תערוכה חדשה בבית בנימיני - אוצרות: טליה טוקטלי ורוני בן ארי ששיתוף הפעולה ביניהן היה מפרה ויצר דבר חדש ומקורי. הסבר על התערוכה מתוך האתר של בית בנימיני: תערוכה "חיפוש קרוב" מזמנת מפגש בין מוזיאונים, אמנות הקרמיקה ואמנות הצילום. עבודות משתי המדיומים תוצגנה בתערוכה המציעה קשר מאתגר בין שתי שפות אמנות, שוטטות מחשבתית, אופני התבוננות חדשים וקישורים שאינם מובנים מאליהם. המפגש בין שפות האמנות השונות – החומר הקרמי מצד אחד ויצירת דימוי מצולם מהצד האחר – נעשה בתהליך של השראה. שלושים אמני החומר התבקשו לבחור פריט ארכיאולוגי עשוי חומר קרמי המוצג באחד מהמוזיאונים בישראל, והפריט שימש לו מקור למידה והשראה  שבסופן נוצר ה"קרוב" – יצירה חדשה עשויה חומר קרמי ובעלת משמעות ופרשנות חדשה. כחלק מהתהליך נבחרו אמני צילום אשר הגיבו לעבודתו של אמן החומר, תגובה שמטרתה לחצור דימוי חדש המחפש את ה"קרוב". בתערוכה "חיפוש קרוב" מוזמן הצופה  לדלג  בין עבודות עשויות חומר לבין צילומים. החלל הוא מרחב אשר בו התחוללו  שלבים שונים של תהליכי היצירה. המתבונן עשוי לחוות עצמו

אליזבת ויג'ה לה ברון- ציירת ואמא במאה ה18

מאמר זה מבוסס על עבודה סמינריונית שהוגשה לפרופ' יוני אשר, החוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת תל אביב, 2003 .  תמונות וביבליוגרפיה מרכזית  בסוף המאמר אליזבת ויג'ה לה ברון,  Elisabeth Vigee Le Brun   ,   1755-1842 מי שמגיע למוזיאון או פותח ספר של תולדות האמנות, לרוב יתקל בציורים של גברים ולכן הדעה הרווחת היא שאין בכלל ציירות נשים, אך מסתבר שיש אמניות נשים במאה ה18 ואף כאלו שהיו מפורסמות מאוד בזמנן והתפרנסו בכבוד מיצירתן. אך דרכן של אמניות אלו לא הייתה קלה וגם כאשר הגיעו למעמד הנכסף   תמיד הייתה סביבן חרושת של שמועות ודעות קדומות כגון שגברים הם אלו שמציירים להן את ציוריהן.   הדעה המקובלת הייתה שלציירות "אין את היד (הכוח), את הראש (ההגיון) ואת הלב (התשוקה) שמאפשרים לצייר ציור היסטורי טוב".   מה שהטבע כן העניק לנשים זה את היכולת לחקות . ציור דיוקן אינו קשה מנטאלית כמו ציור היסטורי והוא דורש רק כשרון טכני ואת היכולת לחקות את הטבע.     המקור לדעות אלו הם הדיונים המדעיים של המאה ה18 על רוחן וגופן של נשים, הרחם הפך להיות האיבר שמופקד על חולשתן של הנשים גם מנטאלי

בסטודיו של עירית אבא ומתכון לממולאים מדהימים בקדרה

מי שעוקב אחרי הבלוג הזה יודע כבר שהשנה הייתי חלק מקבוצת קרמיקאיות (וקרמיקאי אחד) שנפגשה פעם בחודש בבית בנימיני בהנחייתה של עירית אבא . עבורי כל מפגש היה משמעותי, מרתק ומלמד לא רק ברמה הטכנית אלא גם ובעיקר ברמה הרעיונית מכיוון שעירית אתגרה אותנו לחשוב אחרת, לא לפחד לנסות ולשבור את המוסכמות הקבועות שאנחנו שבויים בהן. למפגש הסיכום כל אחת התבקשה ליצור מערכת. המילה מערכת מטעה. קרמיקאי רגיל למילה 'סט'- מספר כלים תואמים וזהים. אך מערכת היא דבר אחר ושונה- הכוונה היא לכלים שונים זה מזה, שעובדים יחד למטרה משותפת כמו למשל מערכת לארוחת בוקר: צלחות, כוסות, כלי הגשה וכו'. כמו בכל קבוצה, לכל אחת הייתה הפרשנות משלה למילה ואת התוצאות ניתן לראות כאן בהמשך.  מפגש הסיכום התחלק לשני חלקים: הראשון בבית בנימיני, בו  לא נכחתי לצערי, אך לשמחתי הרבה עירית הזמינה אותנו לסטודיו שלה בירושלים ביום שישי בבוקר למפגש סיכום נוסף.  הסטודיו של עירית נמצא צמוד לשוק מחנה יהודה שביום שישי הוא עמוס אנשים מכל המינים והסוגים וזו חוויה בפני עצמה. המפגש עצמו היה כמובן מלווה באוכל משובח לרוב, כשכל אחד טרם את חל