קשורה לאמנות

מי שעוקב אחרי הבלוג הזה יודע כבר שהשנה הייתי חלק מקבוצת קרמיקאיות (וקרמיקאי אחד) שנפגשה פעם בחודש בבית בנימיני בהנחייתה של עירית אבא . עבורי כל מפגש היה משמעותי, מרתק ומלמד לא רק ברמה הטכנית אלא גם ובעיקר ברמה הרעיונית מכיוון שעירית אתגרה אותנו לחשוב אחרת, לא לפחד לנסות ולשבור את המוסכמות הקבועות שאנחנו שבויים בהן. למפגש הסיכום כל אחת התבקשה ליצור מערכת. המילה מערכת מטעה. קרמיקאי רגיל למילה 'סט'- מספר כלים תואמים וזהים. אך מערכת היא דבר אחר ושונה- הכוונה היא לכלים שונים זה מזה, שעובדים יחד למטרה משותפת כמו למשל מערכת לארוחת בוקר: צלחות, כוסות, כלי הגשה וכו'. כמו בכל קבוצה, לכל אחת הייתה הפרשנות משלה למילה ואת התוצאות ניתן לראות כאן בהמשך.  מפגש הסיכום התחלק לשני חלקים: הראשון בבית בנימיני, בו  לא נכחתי לצערי, אך לשמחתי הרבה עירית הזמינה אותנו לסטודיו שלה בירושלים ביום שישי בבוקר למפגש סיכום נוסף.  הסטודיו של עירית נמצא צמוד לשוק מחנה יהודה שביום שישי הוא עמוס אנשים מכל המינים והסוגים וזו חוויה בפני עצמה. המפגש עצמו היה כמובן מלווה באוכל משובח לרוב, כ...

בקיבוץ הזורע נמצא מוזיאון קטן ומקסים- מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות המ זרח. המוזיאון מציג תערוכת קבע עם פריטי אמנות מהמזרח הרחוק מהאוסף של וילפריד ישראל וכן תערוכות מתחלפות של אמנים מהארץ ומהעולם. כרגע מוצגת במוזיאון תערוכה בשם 'קולות האדמה', שאוצרות שיר מלר ימגוצ'י וענת טורבוביץ. התערוכה שנעשתה בשיתוף עם אגודת הקרמקיאים, מתמקדת בעולם החומר והיחס שלו לאדמה שממנה הוא בא. בתערוכה משתתפים אמני קרמיקה שונים שמתייחסים לאדמה ותחלואיה בצורות שונות. טקסט מתוך האתר: "תערוכה זו מציגה עבודות של אמנים היוצרים בחומר ומתייחסים לאדמה מתוך הקשבה למצבה בעידן הנוכחי. האיכויות והיופי שטמונים בחומר נגלים לעיני האמנים שבוחרים ליצור בו כיום כמו עבר. אך האדמה שממנה מגיע החומר עברה תהפוכות רבות ששינו את פניה. בעשורים האחרונים גוברת המודעות לנזק הסביבתי וגם האמנות מתפקדת כסייסמוגרף הקולט את מצוקות העיתים ומתריע על סכנות מתקרבות." (לקריאה של המשך הטקסט ניתן להיכנס לאתר בקישור שלמעלה) העבודה שלי בתערוכה: זהו פרט אחד מתוך מספר חרסים שעומדים על מדף זכוכית. בכל חרס נובט צמח אחר בת...

כיור על מדף פינתי. הכיור חלק מבחוץ ומצוייר מבפנים. כיור זה ניתן גם להניח שקוע.    כיור קערה מונח בצביעת ווש עם נקודות שחורות שהוזמן טלפונית לפי תמונות במייל (כל הכבוד על האומץ של המזמינה) מאחור קיר אריחים א-סימטרי בגוונים של כחול וירוק (בסטודיו שלי) כיור קערה מונח בגוון תכלת עדין עם ציורי פרחים בטורקיז וחום

למי שעוקב אחרי הבלוג הזה אני עדין חייבת כמה תמונות מסיפוזיון תל חי. בשעתו בפוסטים קודמים סיפרתי קצת על הסימפוזיון ובהרחבה על האמן אקיו טקאמורי אך על  שני האמנים האחרים שהשתתפו בסימפוזיון לא כתבתי. אז הנה אני מנקה  את חובי זה. אז ככה... שני האמנים הנוספים שהשתתפו בסימפוזיון הם  Marcus OMahoney – אמן קרמיקה בריטי ו John Higgins : : - אמן קרמיקה אירי. שניהם אמנים מאוד ותיקים ובעלי סגנון ייחודי. העבודות הראשונות שייכות למרקוס אומהוני שעובד על האבניים עם חומר גס ולאחר מכן מוסיף חלקים ויוצר עיוותים שונים. תחתית קערה העבודות הבאות שייכות לג'ון היגינס שיוצר חלקים שונים על האובניים ובבנייה ידנית ולאחר מכן יוצר חיבורים שונים. אני מתנצלת שאין לי יותר תמונות מעבודותיו. זהו. עד כאן להפעם.

לאחרונה פיתחתי קו מוצרים חדש בהשראת כלי הסוכר של סבתא שלי. סבתא שלי נהגה להחזיק את הסוכר לאורחים בכלי מיוחד, עדין מאוד ששמור אצלי עד היום. זהו כלי מפורצלן, עם פרחים עדינים ועיטורי זהב, עם פיתוחים וסילסולים, מאוד שונה מסגנון העבודה שלי שהוא בדרך כלל יותר חופשי.  יצרתי צלוחיות וקערות קטנות עם ידית שיוצאת מאמצע הכלי ומשמשת לנשיאתו. הידית היא בהשראת מגשי העוגיות האנגליים שבהם יש צלחת שטוחה ומוט ממתכת בדרך כלל, שהוא גם ידית.  הצלוחיות והקעריות משמשות להגשת קונפיטרה, קוביות סוכר, או כל כיבוד אחר (עדיף כמו בתמונה ) אך ניתן להשתמש בהן למטרות שונות כגון צלוחית לתכשיטים. זה לא כלי שלי אבל הייתי מאוד שמחה לאכול את מה שעליו.  תוספות הזהב והדקאלים עוברות שריפה שלישית ורביעית מעל הגלזורה כך שהן הופכות לחלק בלתי נפרד מהגלזורה ולכן מהכלי. אין בעיה לשטוף את הכלים במים וסבון אך ככלל, כלים עם תוספת זהב לא מכניסים למיקרו ולא מומלץ להכניס למדיח. צלוחית עם דקאלים פרחוניים ותוספת זהב התמונות הראשונות הן מפסטיבל האוכל האחרון שהתקיים ביואב יהודה במסגרת...